08a8878c0162adff0414ee0093debd4c

7cf9004aba36eada1e13b07ac0d35bb0

הרצאות

הרצאות ליל המדענים

אולם הרצאות, בניין בית ברטר למדע
כל ההרצאות באולם זה מונגשות ע"י תרגום לשפת הסימנים

 

18:00    "על משפטים ומשחקים" - פרופ' אהוד גוטל (הפקולטה למשפטים): 

מדוע בעלי דין מתפשרים? והאם הנתבע ירצה להתפשר גם כאשר הוא יודע שהתובע אינו מעוניין כלל לקיים משפט? דרך שאלות אלה נראה את הקשר העמוק שבין תורת המשחקים ועולם המשפט.

 

20:00    "פתאום קם אדם בבוקר ומרגיש שהוא עם? - ניתוח מחזורי חיים של קהיליות דיגיטליות" - ד"ר יניב דובר (ביה"ס למנהל עסקים):

אחד מההיבטים המרתקים של החיים בחברה האנושית הוא הנטייה של פרטים להתקבץ לקבוצות לצרכים שונים וגדלים שונים, מקטנות ועד ענקיות. מרמת הזוג הבודד ועד לקבוצות בעלות הגדרה עצמית משותפת הכוללות עשרות מיליונים של אנשים. בעשורים האחרונים, חלקים חשובים מהפעילות בקבוצות חברתיות החלו להיות מתועדים ברשתות ממוחשבות ולכן נוצרה ההזדמנות לתעד ולחקור מספרים גדולים של קבוצות מגוונות בעולם הדיגיטלי.

בהרצאה זו אתאר כמה ממצאים מעניינים על תבניות אוניברסליות במחזור החיים של קבוצות חברתיות כאלה. אתאר תופעות דינמיות דומיננטיות הנמצאות בבסיס ההיווצרות של קבוצות חברתיות דיגיטליות ותופעות הקשורות ביכולת של קבוצות מסוימות לגדול ולהיוותר יציבות, אפילו כשהן גדלות וצוברות מספר רב של חברים. נדון גם בכיוונים עתידיים למחקר וההשלכות של המחקר על היכולת "להנדס" קבוצות הפועלות בצורה טובה יותר להן ולסביבה.

 

21:00   "המהפכה התעשייתית הבאה : ייצור באמצעות הדפסה" - פרופ' שלמה מגדסי (הפקולטה למתמטיקה ומדעי הטבע - יו"ר המכון לכימיה):

פרופ' שלמה מגדסי מהמכון לכימיה באוניברסיטה העברית, יציג את התחום החם התופס תאוצה ברחבי העולם : תהליכי ייצור באמצעות הדפסה. תחום זה מבוסס בעיקר על תהליכי הדפסת תלת מימד (3D) המאפשרים יצירת גופים והתקנים תלת מימדיים בלחיצת כפתור. במהלך ההרצאה ינתנו הסברים על שיטות ההדפסה הקיימות כיום, ויוצגו יישומים מתחומים שונים, כמו הדפסת מזון, מנועים,  רובוטים, התקנים רפואיים, בתים,שתלים רפואיים, ואפילו איברים ! דגש מיוחד יינתן לפעילות אקדמית ותעשייתית הקיימת כיום בישראל.

 

22:00  "הריקוד המוזר של הנוקלאונים"  - פרופ' ניר ברנע (הפקולטה למתמטיקה ולמדעי הטבע - מכון רקח לפיסיקה):

 תוצאות ניסיוניות ועיוניות מגלות כי הנייטרונים והפרוטונים בגרעין האטום נראים לפעמים כמו זוגות מאוהבים – מתנהגים כאילו היו לבד בעולם.  

 

חדר מחשבים, בניין בית ברטר למדע

כל ההרצאות באולם זה מונגשות ע"י תרגום לשפת הסימנים

 

18:00   "אז מה את עושה בעצם? שאלות ששואלים חוקרי צמחים" ד"ר תמר אבין-ויטנברג (הפקולטה למתמטיקה ומדעי הטבע - המכון למדעי החיים):

צמחים לא יכולים לזוז. התכונה הזו גורמת להרבה אנשים לחשוב שצמחים הם לא כל כך מעניינים. אבל זו בדיוק התכונה שבגללה אני חושבת שצמחים מרתקים. בהרצאה אדבר על הסיבות לחקור צמחים, למה הם מעניינים ואיך הם מתמודדים עם העולם בלי היכולת לזוז.

 

20:00   אנרגיה מתחדשת - תאים סולריים מדור חדש – פרופ' ליעוז אתגר (הפקולטה למתמטיקה ומדעי הטבע - המכון לכימיה)

הרצאה זו תעסוק בדור חדש של תאים סולריים, למה צריך אנרגיה סולרית?  מהו תא סולרי? ואיך הוא עובד. נבין איך מודדים את יעילותו של התא הסולרי ועד כמה יעיל הוא יכול להיות. בהמשך ההרצאה תתמקד בדור שלישי של תאים סולריים המבוססים על חומרים חכמים. נתמקד בחומר הנקרא פרובוסקייט , זהו חומר היברידי (מעורב) הפשוט להכנה ולא דורש תנאים מיוחדים. חומר הפרובוסקייט  גרם בשנים האחרונות למהפכה בתחום האנרגיה הסולרית, ע"י שיפור יעילות התאים והוזלתם בצורה משמעותית דבר אשר מביא אותנו קרוב מתמיד לשימוש באנרגיה ירוקה ולא בדלקים מזהמים. כמו כן נדגים שימושים אפשריים של התאים הסולריים כגון חלונות סולריים ותאים סולריים גמישים.

 

21:00   "החזק שורד?! למה יש בטבע הרבה מינים?" - הדוקטורנט מיכאל קלוז'ני (הפקולטה למתמטיקה ולמדעי הטבע - המכון למדעי החיים):

אחת התופעות המרתקות ביותר בעולם הטבע היא המגוון העצום של צמחים ובעלי חיים שניתן למצוא ביחידות שטח מצומצמות. כיצד ייתכן שבמטר רבוע של צמחייה עשבונית ניתן למצוא 50 מינים שונים של צמחים? מדוע בכל מ"ל של מי ים יש מאות מיני חיידקים? מדוע בקילומטר רבוע של יער טרופי ניתן למצוא 800 מיני עצים? על פניו, מעיקרון "השרדות החזקים/המותאמים ביותר" היינו מצפים למצוא מספר מועט מאוד של מינים בטבע, אבל המציאות שונה לגמרי! בפגישה זו אציג כמה מחקרים בחזית המדע שמתמודדים עם השאלה הזו, ואדגים את מגוון הכלים והרעיונות שהמדע משתמש בהם בבואו להתמודד עם כמה מהמערכות המורכבות ביותר בטבע.

 

22:00   בשביל מה צריך מוח? - הדוקטורנט ויטלי לרנר (הפקולטה למתמטיקה ומדעי הטבע - המכון למדעי החיים)

השאלה "בשביל מה צריך מוח?" נראית פשוטה. יחד עם זאת, מסתבר שקשה מאוד עד בלתי אפשרי למצוא לה תשובה חד משמעית ומקובלת על כולם. על פניו תנועה  שליטה וחישה הם תפקידי המוח. אבל מסתבר שהרשימה הזו היא רק קצה הקרחון. נביט על בעלי חיים שונים כדי להבחין בין עיקר לטפל ולבודד את התפקיד העיקרי של המוח.

 

הרצאות ליל המדענים

חדר אובלי, בניין בית ברטר למדע, קומה -1

 

17:30  ו- 18:30   "סרט טוב או תיאוריה מדעית מבוססת ?" - הדוקטורנט דן כהן (הפקולטה למתמטיקה ולמדעי הטבע -מכון רקח לפיסיקה): 

"בין כוכבים" מנקודת מבט ביקורתית.  מתוך תקציר הסרט בין כוכבים (2014) : "הסרט מבוסס באופן מסוים על תורת היחסות הכללית של אלברט איינשטיין ועוסק בנושאים כגון מסע בחלל, חורי תולעת, פרדוקס התאומים והתארכות זמן כבידתית, חורים שחורים והעברת מידע רב-ממדית באמצעות גרביטציה." האומנם??? לציון 50 60 70 ו-100 שנים אנו מזמינים אתכם לבחון יחד איתנו את משמעותו של זמן וכיצד הוא נתפס בפיזיקה המודרנית. הדוגמאות ילקחו מן הסרט בין כוכבים (2014) דרכן נבחן את האפשרויות העומדות לבני האנוש, המדעי והבדיוני, נכון להיום. האם נוכל לנוע מהר ממהירות האור? האם אפשרי לנוע בזמן? מהו חור שחור ואיך נראים החיים בקרבתו? נשתדל לסקור את שאלות אלו ועוד במפגש מרתק בליל המדענים באוניברסיטה העברית לנוער.

            

19:45   "יותר בדיוני ממדע" - ד"ר יואב לנדסמן (מהנדס חלל וגיאופיזיקאי) וד"ר קרן לנדסמן (רופאה מומחית באפידמיולוגיה):

לא יפתיע אף אחד שסרטים הוליוודיים לא מדייקים באופן שבו הם מציגים תופעות מדעיות. אבל מה קורה כשמדענים צופים בסרטים האלה? בואו לשמוע את מהנדס החלל יואב לנדסמן ואת הרופאה ד"ר קרן לנדסמן מפרקים סצנות אהובות מסרטים ידועים.
 
 

21:30   כיצד המוח מזהה הפתעות? - הדוקטורנט טוהר ירדן (הפקולטה למתמטיקה ולמדעי הטבע - חישוביות עצבית)

המאה ה-21 זכתה לכינוי "המאה של המוח", מפני שהפיתוחים הטכנולוגיים האחרונים בתחום חקר המוח מבטיחים התקדמויות משמעותיות במיפוי ובהבנה של הפעילות המוחית. בהרצאה אדבר בקצרה על תפקידיו ומבנהו של המוח ועל התקשורת בין תאי העצב במוח, ואסקור תחום מחזית המחקר העכשווי: יכולתו של המוח לזהות הפתעות. אסביר איך מדעני המוח חוקרים את השאלה הזו מהיבטים שונים, תוך שימוש במוזיקה, בתורת האינפורמציה וברישומים חשמליים מהמוח כולו או מתאי עצב בודדים, וכן בעזרת טכנולוגיות של הנדסה גנטית שמאפשרות לנו להפעיל או להשתיק תאי עצב מסוימים באמצעות אור.