הרצאות
18:00 כוכב החייזרים
איך מחפשים חיים בעולמות אחרים? למה כדאי לחפש אותם? והאם כבר מצאנו?
מהנדס טילים, חלל ומעליות יובל וליאנו ריפס
אולם עליון
18:00 טעם של פריצת דרך: השומשום החדש במטבח של מחר
בשנים האחרונות התקיימה פריצת דרך בהנדסה גנטית והשבחה של שומשום שהביאה לפיתוח חדשני של זן ישראלי. בואו לשמוע איך פותח השומשום ומה היה חשוב כל כך להבין ולמה זה לא כזה פשוט. איך זה הולך לשנות את עולם הקולינריה בישראל ואולי גם את הכלכלה...
פרופ' צבי פלג
חדר מחשבים
18:30 כל מה ש(לא) ידעתם על הקשר בין סוכר ריח ומצב רוח
פחמימות/סוכרים הם משפחה של מולקולות מורכבות המהוות את רוב המסה האורגנית על כדור הארץ. למרות שהמילה סוכר מתייחסת בדרך כלל לפחמימות המרכיבות את מקור האנרגיה הנמצא במזון שלנו, משפחת הסוכרים מגוונת ומורכבת בהרבה. סוכרים מורכבים מהווים מצד אחד פיגומים הנותנים יציבות לגזעי העצים וקשיחות לשריון הסרטנים ומצד שני משמשים כאנטנות בעלות רגישות מדהימה שעוסקות בקליטה ותרגום של אותות מהסביבה על קרום התא. הרקמה הרירית שנמצאת בדרכי הנשימה שלנו, במערכת הריח ובעיניים מורכבת מחלבוני ענק מסוכרים הנקראים מוצינים. רקמת הרירית הזו נמצאת במגע עם סוגים שונים של חומרים ובתוכם מולקולות נדיפות שמרכיבות את מה שאנחנו קוראים לו "ריח". בכל רגע נתון כל אחד מאיתנו מפריש מאות של מולקולות ריח. הרכב המולקולות משתנה לפי מצב גופנו. מעקב אחרי הרכב זה יכול להוות מדד לא רק למה שאכלנו אתמול בערב אלא גם לגילנו, בריאותנו הפיסית, עיסוקינו וגם, כן, מצב רוחנו או בריאותינו הנפשית. מוחנו יודע לתרגם הרכבים שונים של מולקולות נדיפות למה שאנחנו קוראים לו "ריח". השאלה המעניינת היא איך הסוכרים המתווכים בתהליך יכולים לאפשר לנו לתרגם את סלט הריחות הזה למה שאנחנו קוראים "תפיסה" או "רגש". האם הביטויים המשמשים לתאר ריח בעברית הם אותו דבר כמו בגרמנית, אנגלית או... פינית? אני אתאר את הפרויקט האירופי שאנחנו מעורבים בו המנסה לענות על שאלות אלו ע"י שילוב של פסיכולוגים בלשנים, כימאים, פיזיקאים ומהנדסים. אסביר (קצת) מה שאנחנו כבר יודעים, נדבר (הרבה) על מה שאנחנו ממשיכים לשאול ואדגים איך "חיקוי" של מוצינים יכול להפוך לאף אלקטרוני.
פרופ' מתן הורוביץ
חדר מחשבים
19:00 איך חומרים מסתדרים לבד – ומה לטבע ולזה?
איך מולקולות מסתדרות לבד ויוצרות חומרים שיכולים להילחם בחיידקים, לעצור וירוסים – ואפילו למנוע היווצרות של קרח? בהרצאה נגלה איך אפשר ללמוד מהטבע ולתכנן חומרים מיוחדים שמתארגנים בעצמם, בלי פקודות ובלי מכונות – ומביאים פתרונות מפתיעים לעולם האמיתי.
פרופ' מיטל רכס
חדר מחשבים
19:30 קולות AI: על אנשים ואלגוריתמים
מהו מעמדו של הקול האנושי בעידן הבינה המלאכותית? תפיסות מקובלות לגבי הקול רואות בו מאפיין אנושי מובהק שמעיד על מי שאנחנו: הוא משדר רגשות ומחשבות, מעיד על מעמד חברתי או שיוך תרבותי ומבטא את האישיות שלנו. טכנולוגיות מבוססות למידת מכונה שמדברות כמו בני אדם מערערות על החלוקה הזו בין בני אדם ומכונות. הן משכפלות ומשתמשות בקולות של קריינים ושחקנים אנושיים, אך גם דוחקות אל מעבר לגבולות אנושיים את מה שניתן לעשות באמצעות הקול. בהרצאה זו נפתח צוהר אל יחסי אדם-ומכונה המגולמים בקולות דיבור של מכונה ונבחן את השינויים במעמדו של הקול בעידן הבינה המלאכותית.
ד"ר עידו רמתי
חדר מחשבים
20:00 ממה היקום מורכב?
מה משותף לסוכר, כביסה, קונכייה ודג? ואיך כל זה קשור לחומר אפל? ביחד נשוחח על סודות ויסודות היקום
פרופ' יונית הוכברג
אולם עליון
20:00
פרופ' יעל מנדליק
אודיטוריום
21:00 התמכרות, למידה ומה שביניהם
בהרצאה אתאר מהי התמכרות במוח ואראה עדויות התומכות בהשערה כי תהליך ההתמכרות לסמים הוא בעצם סוג של הפרעת למידה. כמוכן, אציג עדויות כיצד הצלחנו למחוק זיכרונות הקשורות לשימוש בסמים.
פרופ' רמי יקה
אולם עליון
21:00 באיזה גיל ילדים מפתחים ערכים?
ערכים משפיעים על ההתנהגות החברתית, המוסרית וקבלת ההחלטות שלנו – החל מעזרה ועד תוקפנות ולקיחת סיכונים. למרות זאת, ידוע לנו מעט יחסית על מקורם של ערכים, מעבר לממצא הנפוץ שהם עוברים לעיתים מדור לדור. ההרצאה תדון במחקרים במעבדה להתפתחות חברתית באוניברסיטה העברית על מקורותיהם של ערכים, כולל ממצאים חדשים על הופעתם בילדים צעירים
פרופ' אריאל כנפו
אודיטוריום