לפניכם פיסת גזע של העץ סקויה ענקית (Sequoiadendron giganteum). עצי הסקויה הענקית ייחודיים לרכס סיירה נבדה במדינת קליפורניה, ארצות הברית. מקורה של פרוסת גזע זה מעץ שנפל במהלך סופה בקליפורניה. לאחר שהעץ קרס ניסרו את גזעו ושני מוזיאונים קיבלו פלחים ממנו: פרוסה אחת נשלחה ליפן, והשניה הונחה כאן בקמפוס גבעת-רם במבצע לוגיסטי מורכב.

 

קוטר הפרוסה הוא כ-4 מטרים, אך בעצים אחרים מאותו המין יכול קוטר הגזע להגיע ל-11 מטר. קוטר זה, בצירוף עם גובה של מעל 80 מטר, פירושו שעץ הסקויה הענקית הוא העץ בעל הנפח הגדול ביותר בעולם.

נביט מקרוב בטבעות הרבות שבגזע. אם ניגע בהן נחוש קוים דקים שמזכירים טביעת אצבע. עובייה של כל טבעת הוא 2 מילימטרים. הטבעות מספרות את ההיסטוריה של העץ, וכל טבעת נוצרת במהלך שנת גידול אחת. ממדי פרוסת הגזע וכמות הטבעות מעידים כי גיל העץ כאלפיים שנה. דווח גם על עצי סקויה ענקיים שהגיעו לגיל המופלג של שלושת-אלפים שנה. עץ הסקויה הזקן ביותר המוכר לנו כיום קרוי על-שם ג'ורג' וושינגטון וגילו מוערך בין 2,550 ל-3,150 שנים.

נתבונן בחלק התחתון של פרוסת הגזע ונבחין באזורים חרוכים שניזוקו עקב שריפות. הסקויה הוא עץ בעל יכולת עמידות גבוהה לנזקים ושריפות. למעשה, השריפות 'הטבעיות' אפילו מועילות לעצי הסקויה בהפצת הזרעים והאיצטרובלים, ובפארקים בקליפורניה שבהם ישנה מדיניות של מניעת שריפות עצי הסקויה נחלשו. כיום ארגונים אמריקאיים שונים מנסים למצא דרכים להציל את העצים הותיקים.