מתחם האיחוד האירופי

הרצאות בסגנון .T.E.D בלובי בניין המעבדות על שם בלמונטה

 

19:30 ו-21:00   "כיצד פעלו החיים על כדור הארץ לפני 600 מליון שנים?" - מחקר של ד"ר יהוא מורן (הפקולטה למתמטיקה ולמדעי הטבע - המכון למדעי החיים) מציג הדוקטורנט אריה פרידריך:

אחד האתגרים העומדים בפני חוקרי אבולוציה מולקולרית הוא לנסות ולהבין מה היה כאן לפני זמן רב, ברמת מאות מיליוני ואף מילארדי שנים. כדי להתמודד עם אתגרים אלו אנחנו מסתכלים על יצורים שהשושלת שלהם נפרדה משלנו בתקופות זמן אלו. שושנת הים נמטוסטלה ווקטנסיס מייצגת קבוצת בעלי חיים בשם צורבניים שנפרדו מיתר בעלי החיים לפני כ-600 מליון שנה. קבוצה זו כוללת גם מדוזות, אלמוגים והידרות. בשושנת הים ניתן לבצע ניסויים גנטיים מתוחכמים כגון הנדסה גנטית וכך ללמוד על הגנטיקה והמנגנונים המולקולריים בקבוצה עתיקה זו. בהרצאה נדון במה אנחנו יכולים ללמוד מהמחקר בשושנת הים על האבולוציה של בעלי החיים השונים, כולל האדם.

 

19:45 ו- 21:15   "הקלאוסטרום מאפשר סינון של מסיחים" - מחקר של ד"ר עמי ציתרי (הפקולטה למתמטיקה ומדעי הטבע - המכון למדעי החיים) מציגה הדוקטורנטית נעה פרץ ריבלין: 

במהלך היום יום אנחנו מוצפים באינפורמציה וגירויים חושיים, ובכל זאת אנחנו מצליחים לתפקד ולסנן את המידע הרלוונטי לנו בכל רגע נתון.  עם זאת, המנגנון המוחי שמאפשר את היכולת הבסיסית הזו עדיין לא ברור. אנחנו מציעים כי הקלאוסטרום, מבנה מוחי צר ודק הממוקם בין הגרעינים הבזאליים לאינסולה -  שתפקידו בפונקציונלי טרם נחקר, שותף ביכולת לסנן מידע חושי לא רלוונטי. מצאנו כי עכברים שהקלאוסטרום שלהם מושתק מבצעים משימות פחות טוב כאשר יש ברקע רעש. ראינו זאת גם במשימה מבוקרת ונלמדת (בחירה בין 2 אפשרויות) וגם במשימה טבעית יותר (החזרת גורים לקן). בנוסף לכך הראינו כי הפעלה של הקלאוסטרום גורמת לירידה בפעילות הקורטקס בתגובה לגירויים אודיטוריים. 

 

20:00 ו- 21:30  "סימולטורים קוונטיים ביהלום" - מחקר של ד"ר ניר בר-גיל (הפקולטה להנדסה ולמדעי המחשב). מציג הדוקטורנט דימה פרפורניק:

יהלומים עשויים מאטומי פחמן במבנה מחזורי, אך אם תחליפו אטום פחמן באטום אחר, תקבלו פגם בסריג. כזה הוא פגם מרכז ה- (Nitrogen-Vacancy (NV, בו אטום פחמן אחד מוחלף באטום חנקן, ושכנו חסר (נותר במקומו מקום ריק). האירו על פגם זה בלייזר ירוק, והוא בתגובה יפלוט אור אדום שלו תכונה מעניינת - עוצמתו משתנה כתלות בתכונות המגנטיות בסביבה. בהרצאה זו אפרט כיצד תכונתם הייחודית של מרכזי ה-NV משמשת למגוון צרכים, כגון מדידת שדות מגנטיים, הדמייה מגנטית (MRI) ואף חישוב ואינפורמציה קוונטית, תוך כדי הצגת טכנולוגיות ושיטות עבודה ממעבדתינו. 

 

20:15 ו-21:45   "איך הפולינום הכרומטי של גרף עוזר לנו לארגן לו"ז" - מחקר של ד"ר כרים אדיפרסיטו (הפקולטה למתמטיקה ולמדעי הטבע - מכון איינשטיין למתמטיקה). מציג הדוקטורנט אור רז:

נאמר שאתם אחראים על לו"ז המבחנים של האוניברסיטה העברית. אתם מחליטים מתי יהיה מבחן בכל מקצוע, אך עשרות תלונות מגיעות אליכם מסטודנטים להם שני מבחנים המתקיימים באותו הזמן. נבין איך אפשר למדל את הבעיה באמצעות צביעה של גרפים ונציג דרכים לפתור אותה.