אולם הרצאות, בניין בית ברטר למדע
כל ההרצאות באולם זה מונגשות ע"י תרגום לשפת הסימנים

18:00    "על משפטים ומשחקים" - פרופ' אהוד גוטל (הפקולטה למשפטים): 

מדוע בעלי דין מתפשרים? והאם הנתבע ירצה להתפשר גם כאשר הוא יודע שהתובע אינו מעוניין כלל לקיים משפט? דרך שאלות אלה נראה את הקשר העמוק שבין תורת המשחקים ועולם המשפט.

20:00    "פתאום קם אדם בבוקר ומרגיש שהוא עם? - ניתוח מחזורי חיים של קהיליות דיגיטליות" - ד"ר יניב דובר (ביה"ס למנהל עסקים):

אחד מההיבטים המרתקים של החיים בחברה האנושית הוא הנטייה של פרטים להתקבץ לקבוצות לצרכים שונים וגדלים שונים, מקטנות ועד ענקיות. מרמת הזוג הבודד ועד לקבוצות בעלות הגדרה עצמית משותפת הכוללות עשרות מיליונים של אנשים. בעשורים האחרונים, חלקים חשובים מהפעילות בקבוצות חברתיות החלו להיות מתועדים ברשתות ממוחשבות ולכן נוצרה ההזדמנות לתעד ולחקור מספרים גדולים של קבוצות מגוונות בעולם הדיגיטלי.

בהרצאה זו אתאר כמה ממצאים מעניינים על תבניות אוניברסליות במחזור החיים של קבוצות חברתיות כאלה. אתאר תופעות דינמיות דומיננטיות הנמצאות בבסיס ההיווצרות של קבוצות חברתיות דיגיטליות ותופעות הקשורות ביכולת של קבוצות מסוימות לגדול ולהיוותר יציבות, אפילו כשהן גדלות וצוברות מספר רב של חברים. נדון גם בכיוונים עתידיים למחקר וההשלכות של המחקר על היכולת "להנדס" קבוצות הפועלות בצורה טובה יותר להן ולסביבה.

21:00   "המהפכה התעשייתית הבאה : ייצור באמצעות הדפסה" - פרופ' שלמה מגדסי (הפקולטה למתמטיקה ומדעי הטבע - יו"ר המכון לכימיה):

פרופ' שלמה מגדסי מהמכון לכימיה באוניברסיטה העברית, יציג את התחום החם התופס תאוצה ברחבי העולם : תהליכי ייצור באמצעות הדפסה. תחום זה מבוסס בעיקר על תהליכי הדפסת תלת מימד (3D) המאפשרים יצירת גופים והתקנים תלת מימדיים בלחיצת כפתור. במהלך ההרצאה ינתנו הסברים על שיטות ההדפסה הקיימות כיום, ויוצגו יישומים מתחומים שונים, כמו הדפסת מזון, מנועים,  רובוטים, התקנים רפואיים, בתים,שתלים רפואיים, ואפילו איברים ! דגש מיוחד יינתן לפעילות אקדמית ותעשייתית הקיימת כיום בישראל.

22:00  "הריקוד המוזר של הנוקלאונים"  - פרופ' ניר ברנע (הפקולטה למתמטיקה ולמדעי הטבע - מכון רקח לפיסיקה):

 תוצאות ניסיוניות ועיוניות מגלות כי הנייטרונים והפרוטונים בגרעין האטום נראים לפעמים כמו זוגות מאוהבים – מתנהגים כאילו היו לבד בעולם.  

20:00   אנרגיה מתחדשת - תאים סולריים מדור חדש – פרופ' ליעוז אתגר (הפקולטה למתמטיקה ומדעי הטבע - המכון לכימיה)

הרצאה זו תעסוק בדור חדש של תאים סולריים, למה צריך אנרגיה סולרית?  מהו תא סולרי? ואיך הוא עובד. נבין איך מודדים את יעילותו של התא הסולרי ועד כמה יעיל הוא יכול להיות. בהמשך ההרצאה תתמקד בדור שלישי של תאים סולריים המבוססים על חומרים חכמים. נתמקד בחומר הנקרא פרובוסקייט , זהו חומר היברידי (מעורב) הפשוט להכנה ולא דורש תנאים מיוחדים. חומר הפרובוסקייט  גרם בשנים האחרונות למהפכה בתחום האנרגיה הסולרית, ע"י שיפור יעילות התאים והוזלתם בצורה משמעותית דבר אשר מביא אותנו קרוב מתמיד לשימוש באנרגיה ירוקה ולא בדלקים מזהמים. כמו כן נדגים שימושים אפשריים של התאים הסולריים כגון חלונות סולריים ותאים סולריים גמישים.

21:00   "החזק שורד?! למה יש בטבע הרבה מינים?" - הדוקטורנט מיכאל קלוז'ני (הפקולטה למתמטיקה ולמדעי הטבע - המכון למדעי החיים):

אחת התופעות המרתקות ביותר בעולם הטבע היא המגוון העצום של צמחים ובעלי חיים שניתן למצוא ביחידות שטח מצומצמות. כיצד ייתכן שבמטר רבוע של צמחייה עשבונית ניתן למצוא 50 מינים שונים של צמחים? מדוע בכל מ"ל של מי ים יש מאות מיני חיידקים? מדוע בקילומטר רבוע של יער טרופי ניתן למצוא 800 מיני עצים? על פניו, מעיקרון "השרדות החזקים/המותאמים ביותר" היינו מצפים למצוא מספר מועט מאוד של מינים בטבע, אבל המציאות שונה לגמרי! בפגישה זו אציג כמה מחקרים בחזית המדע שמתמודדים עם השאלה הזו, ואדגים את מגוון הכלים והרעיונות שהמדע משתמש בהם בבואו להתמודד עם כמה מהמערכות המורכבות ביותר בטבע.

22:00   בשביל מה צריך מוח? - הדוקטורנט ויטלי לרנר (הפקולטה למתמטיקה ומדעי הטבע - המכון למדעי החיים): 

השאלה "בשביל מה צריך מוח?" נראית פשוטה. יחד עם זאת, מסתבר שקשה מאוד עד בלתי אפשרי למצוא לה תשובה חד משמעית ומקובלת על כולם. על פניו תנועה  שליטה וחישה הם תפקידי המוח. אבל מסתבר שהרשימה הזו היא רק קצה הקרחון. נביט על בעלי חיים שונים כדי להבחין בין עיקר לטפל ולבודד את התפקיד העיקרי של המוח.

חדר אובלי, בניין בית ברטר למדע, קומה -1

17:30  ו- 18:30   "סרט טוב או תיאוריה מדעית מבוססת ?" - הדוקטורנט דן כהן (הפקולטה למתמטיקה ולמדעי הטבע -מכון רקח לפיסיקה): 

"בין כוכבים" מנקודת מבט ביקורתית.  מתוך תקציר הסרט בין כוכבים (2014) : "הסרט מבוסס באופן מסוים על תורת היחסות הכללית של אלברט איינשטיין ועוסק בנושאים כגון מסע בחלל, חורי תולעת, פרדוקס התאומים והתארכות זמן כבידתית, חורים שחורים והעברת מידע רב-ממדית באמצעות גרביטציה." האומנם??? לציון 50 60 70 ו-100 שנים אנו מזמינים אתכם לבחון יחד איתנו את משמעותו של זמן וכיצד הוא נתפס בפיזיקה המודרנית. הדוגמאות ילקחו מן הסרט בין כוכבים (2014) דרכן נבחן את האפשרויות העומדות לבני האנוש, המדעי והבדיוני, נכון להיום. האם נוכל לנוע מהר ממהירות האור? האם אפשרי לנוע בזמן? מהו חור שחור ואיך נראים החיים בקרבתו? נשתדל לסקור את שאלות אלו ועוד במפגש מרתק בליל המדענים באוניברסיטה העברית לנוער.

19:45   "יותר בדיוני ממדע" - ד"ר יואב לנדסמן (מהנדס חלל וגיאופיזיקאי) וד"ר קרן לנדסמן (רופאה מומחית באפידמיולוגיה):

                      חלוקת כרטיסים בעמדת המודיעין בכניסה לאירוע!

משאירים אבקה לאחרים! זיהוי אבקות לבנות

האם כל האבקות הלבנות אותו דבר? כיצד נוכל להבחין ביניהן? בפעילות נערוך סדרה של תגובות כימיות איכותיות שבעזרתן נוכל לזהות כל אבקה. נבדוק תכונות כמו מסיסות, תגובה עם חומצה, תגובה עם בסיס, תגובות שיקוע וכ'.

צא מהלחץ! 

סדרת הדגמות מעוררות סקרנות הקושרות את מושג הלחץ לתופעות פיסיקאליות בחיי היום יום.

בעלי חיים בסביבתם

מהם יחסי הגומלין בין אורגניזמים שונים? מה ניתן ללמוד מהסתכלות בנחש חי על יחסיו עם סביבתו? מה היו יחסיו של הדינוזאור T.rex עם סביבתו? מה יכולות גולגולות של בעלי חיים שונים ללמד על סביבתו של האורגניזם ועל יחסי הגומלין שלו עם סביבתו ועם אורגניזמים אחרים?

"שואפים להגמל" - עישון ומערכת הנשימה

התבוננות בריאות והסבר על מבנה ותפקוד מערכת הנשימה. השוואה של מבנה ותפקוד ריאות בריאות וריאות מעשן. דיון בנושא נזקי עישון לאור נתונים בנושא נזקי עישון באוכלוסיית הארץ והעולם.

המשחק הינו אינטראקטיבי, מבוסס על יישומון ומהווה פלטפורמה להנגשת המדע לקהל הרחב ולחשיפת תרומת האוניברסיטה למחקר המדעי .

המסלול פרוס ברחבי הקמפוס אדמונד י' ספרא. בתחנות השונות יוצגו ניסויים וחידות הקשורים להיסטוריית האוניברסיטה, לאינשטיין, למדע ולמחקר העכשוויים. 

אתם מוכנים לחוות מדע? הכינו פלאפון חכם, בטעינה מלאה, וצאו לדרך!

הרצאות בסגנון .T.E.D בלובי בניין המעבדות על שם בלמונטה

19:30 ו-21:00   "כיצד פעלו החיים על כדור הארץ לפני 600 מליון שנים?" - מחקר של ד"ר יהוא מורן (הפקולטה למתמטיקה ולמדעי הטבע - המכון למדעי החיים) מציג הדוקטורנט אריה פרידריך:

אחד האתגרים העומדים בפני חוקרי אבולוציה מולקולרית הוא לנסות ולהבין מה היה כאן לפני זמן רב, ברמת מאות מיליוני ואף מילארדי שנים. כדי להתמודד עם אתגרים אלו אנחנו מסתכלים על יצורים שהשושלת שלהם נפרדה משלנו בתקופות זמן אלו. שושנת הים נמטוסטלה ווקטנסיס מייצגת קבוצת בעלי חיים בשם צורבניים שנפרדו מיתר בעלי החיים לפני כ-600 מליון שנה. קבוצה זו כוללת גם מדוזות, אלמוגים והידרות. בשושנת הים ניתן לבצע ניסויים גנטיים מתוחכמים כגון הנדסה גנטית וכך ללמוד על הגנטיקה והמנגנונים המולקולריים בקבוצה עתיקה זו. בהרצאה נדון במה אנחנו יכולים ללמוד מהמחקר בשושנת הים על האבולוציה של בעלי החיים השונים, כולל האדם.

19:45 ו- 21:15   "הקלאוסטרום מאפשר סינון של מסיחים" - מחקר של ד"ר עמי ציתרי (הפקולטה למתמטיקה ומדעי הטבע - המכון למדעי החיים) מציגה הדוקטורנטית נעה פרץ ריבלין: 

במהלך היום יום אנחנו מוצפים באינפורמציה וגירויים חושיים, ובכל זאת אנחנו מצליחים לתפקד ולסנן את המידע הרלוונטי לנו בכל רגע נתון.  עם זאת, המנגנון המוחי שמאפשר את היכולת הבסיסית הזו עדיין לא ברור. אנחנו מציעים כי הקלאוסטרום, מבנה מוחי צר ודק הממוקם בין הגרעינים הבזאליים לאינסולה -  שתפקידו בפונקציונלי טרם נחקר, שותף ביכולת לסנן מידע חושי לא רלוונטי. מצאנו כי עכברים שהקלאוסטרום שלהם מושתק מבצעים משימות פחות טוב כאשר יש ברקע רעש. ראינו זאת גם במשימה מבוקרת ונלמדת (בחירה בין 2 אפשרויות) וגם במשימה טבעית יותר (החזרת גורים לקן). בנוסף לכך הראינו כי הפעלה של הקלאוסטרום גורמת לירידה בפעילות הקורטקס בתגובה לגירויים אודיטוריים. 

20:00 ו- 21:30  "סימולטורים קוונטיים ביהלום" - מחקר של ד"ר ניר בר-גיל (הפקולטה להנדסה ולמדעי המחשב). מציג הדוקטורנט דימה פרפורניק:

יהלומים עשויים מאטומי פחמן במבנה מחזורי, אך אם תחליפו אטום פחמן באטום אחר, תקבלו פגם בסריג. כזה הוא פגם מרכז ה- (Nitrogen-Vacancy (NV, בו אטום פחמן אחד מוחלף באטום חנקן, ושכנו חסר (נותר במקומו מקום ריק). האירו על פגם זה בלייזר ירוק, והוא בתגובה יפלוט אור אדום שלו תכונה מעניינת - עוצמתו משתנה כתלות בתכונות המגנטיות בסביבה. בהרצאה זו אפרט כיצד תכונתם הייחודית של מרכזי ה-NV משמשת למגוון צרכים, כגון מדידת שדות מגנטיים, הדמייה מגנטית (MRI) ואף חישוב ואינפורמציה קוונטית, תוך כדי הצגת טכנולוגיות ושיטות עבודה ממעבדתינו. 

20:15 ו-21:45   "איך הפולינום הכרומטי של גרף עוזר לנו לארגן לו"ז" - מחקר של ד"ר כרים אדיפרסיטו (הפקולטה למתמטיקה ולמדעי הטבע - מכון איינשטיין למתמטיקה). מציג הדוקטורנט אור רז:

נאמר שאתם אחראים על לו"ז המבחנים של האוניברסיטה העברית. אתם מחליטים מתי יהיה מבחן בכל מקצוע, אך עשרות תלונות מגיעות אליכם מסטודנטים להם שני מבחנים המתקיימים באותו הזמן. נבין איך אפשר למדל את הבעיה באמצעות צביעה של גרפים ונציג דרכים לפתור אותה.