תחום ההרצאה |
כותרת | אזורים ומועדים אפשריים |
תקשורת חזותית ומגדר |
איש עומד + אישה עומדת = שירותים ציבוריים: זהות מגדרית בשילוט לשירותים הציבוריים
|
תל אביב, יפו, גבעתיים, רמת גן, רמת השרון, חולון, בת ים |
פסיכולוגיה |
שפות ההרצאה: ערבית ועברית
|
החל מפברואר 2018 סכנין, עראבה, משגב יובלים, עצמון, רקפת |
למידה שיתופית |
|
ירושלים וסביבתה |
תקשורת |
גן יבנה, אשדוד, אשקלון, נס ציונה, גדרה, רחובות, יבנה, גדרות, ביצרון, כנות, שדמה, חצור, אמונים, בית אלעזרי, כפר סילבר |
|
אסלאם מזרח התיכון |
"המונגולים באים!": הפלישה הגדולה למזרח התיכון
|
כפר סבא והסביבה: ימי שני, רביעי, חמישי ושישי אזור השרון והמרכז: ימי שני, רביעי, חמישי ושישי |
אסלאם מזרח התיכון |
האימפריה המונגולית והנקודה היהודית
|
כפר סבא והסביבה: ימי שני, רביעי, חמישי ושישי אזור השרון והמרכז: ימי שני, רביעי, חמישי ושישי
|
ארכיאולוגיה אתיופית
|
יהודי אתיופיה: ההיסטוריה הנשכחת
|
ירושלים ומבשרת ציון |
מדיניות ציבורית קבלת החלטות פסיכולוגיה
|
קצרין, חצור הגלילית, ראש פינה, קיבוץ דפנה-חטיבת ביניים ותיכון הר וגיא, ירושלים, מודיעין |
תחום ההרצאה: אסלאם ומזרח התיכון
המרצה: הדוקטורנטית נעמה א. ארום - החוג ללימודי האסלאם והמזרח התיכון
הם הופיעו בפתאומיות על גבי סוסים נמוכים ומהירים, וקשתות מעוקלות בידיהם. אומה שאוחדה זמן קצר קודם לכן משבטים רבים של נוודי ערבה, על ידי מנהיג נוקשה וכריזמאטי שכונה צ'נגיס ח'אן והפכה במהירות לצבא החזק ביותר שהתקיים באותם הימים.
בהרצאה נעקוב אחרי נכדו של צ'נגיס ח'אן, הולאגו, אשר יצא ממונגוליה מערבה, אל המזרח התיכון, לפני שש מאות וחמישים שנה. הוא וצבאו כבשו את איראן ועיראק של ימינו, ואזורים רבים נוספים, והקימו מעצמה מונגולית בלב המזרח התיכון.
בעזרת מקורות היסטוריים בני הזמן ננסה לעלות על עקבותיהם.
תחום ההרצאה: למידה שיתופית
המרצה: הדוקטורנט ראובן בן חיים - בית הספר לחינוך
בעידן המידע בו יש ערך רב בשיתוף, הלמידה השיתופית הופכת לנדבך חשוב בהתפתחות הלומד.
המחקר שלי עוסק בליבה של הלמידה השיתופית - הלמידה בצמד.
במסגרת העבודה אני עוסק בזיהוי התהליכים של אחת מפרקטיקות הלמידה המרכזיות ביהדות, למידה בחברותא. בפרקטיקה זו צמד לומדים, עוסק בפיצוח של טקסט מורכב, בעל מאפיינים ארגומנטטיביים. המחקר עוקב אחרי הלמידה של צמד לומדים "מקצועיים" הלומדים ב"כולל" במהלך שלוש השנים האחרונות ומנסה לפרק את מרכיבי הלמידה השיתופית של הצמד ולבחון האם, ואם כן באיזה אופן, ניתן לעשות שימוש בתהליכים בהם עושים שימוש חברי החברותא.
תחום ההרצאה: תקשורת חזותית ומגדר
המרצה: הדוקטורנטית אונה שגב - המחלקה לתקשורת, הפקולטה למדעי החברה
הזהות המגדרית בשילוט לשירותים הציבוריים.
"אנשי השירותים" הם מהדימויים החזותיים הבולטים ביותר במרחב הציבורי. צורתם התקבעה בתודעה הציבורית כייצוג ישיר וחד-משמעי לשירותים הציבוריים. הם מכתיבים חלוקה מגדרית, כדבר שבשגרה, באמצעות משוואה חזותית פשוטה: איש עומד + אישה עומדת = שירותים ציבוריים. הבידול בין שתי הדמויות מבוסס על שמלה. הדמות הלובשת שמלה מזוהה כאישה והדמות השנייה כגבר. ההרצאה המוצעת מבקשת לעמוד על צורת ייצוג זו. כשיטת ייצוג מגדרית בכלל, וכשיטת ייצוג של הזהות הנשית בפרט. התבוננות מעמיקה ב"אנשי השירותים" מגלה כיצד הם מסייעים בהשלטת סדר מועדף ובקיבוע התפיסה השלטת; ההפרדה הדיכוטומית בין גבר לאישה, הגדרת הראוי והנורמטיבי ולעומתו מידור החריג, ה"אחר".
ההרצאה, מבוססת על עבודת מחקר מקיפה, סוקרת את התפתחות "אנשי השירותים" מהופעתם לראשונה ועד לעיצובם הנוכחי. בנוסף מתארת את תהליך התפתחות השמלה, שינוי הגזרה ואורכה, ומציגה מאפיינים חזותיים נוספים אשר גויסו במהלך השנים לצורך הייצוג הנשי.
ההרצאה מלווה במגוון דוגמאות חזותיות: גרסאות של "אנשי שירותים" מתקופות שונות וממקומות שונים בעולם, וכן פתרונות עכשוויים, המציעים אלטרנטיבה לשילוט הקיים, ומבקשים להתנתק מהתפיסות המיושנות הנהוגות בו. בחלק מהמקרים אף מגויסים השלטים כפלטפורמה לקידום של שינוי חברתי.
תחום ההרצאה: אסלם ומזרח התיכון
המרצה: הדוקטורנטית נעמה א. ארום - לימודי האסלאם והמזרח התיכון
בימי הביניים, אי אפשר למצוא שני עמים יותר שונים זה מזה: אחד הוא הכוח הצבאי החזק ביותר, שהקים את האימפריה הגדולה ביותר בתולדות האנושות והשני מפוזר בין ממלכות שונות, וחסר כוח צבאי.
האחד חסר כתב משלו, ויצטרך לאמץ כתב מעם אחר והשני שמר את השפה הכתובה אתו לאורך כל נדודיו.
ובכל זאת התקיימו קשרים בין שני העמים, חלקם באגדות של אותם הימים וחלקם במציאות.
בהרצאה נגלה שני מקורות עתיקים בעברית שיספרו טיפה על מפגש זה ורופא יהודי חכם ועקשן ישלים את הסיפור.
תחום ההרצאה: ארכיאולוגיה אתיופית
המרצה: הדוקטורנט בר קריבוס - החוג לארכיאולוגיה הפקולטה למדעי הרוח
רוב הציבור בארץ אינו מכיר את ההיסטוריה המרתקת של יהודי אתיופיה.
במאות החמש עשרה עד השבע עשרה, ימים שבהם יהודי אירופה והמזרח התיכון היו נתונים לחסדי השלטונות של הארצות השונות שבהן חיו, הייתה ליהודי אתיופיה עצמאות. במשך תקופה ארוכה הם הגנו על עצמאותם בסדרה של קרבות גבורה מול הממלכה האתיופית הנוצרית.
מקורות התקופה מתעדים מקרים שבהם התאבדו יהודים כדי לא ליפול בשבי הנוצרים, בדומה למה שיוספוס פלביוס מספר על מצדה ויודפת.
בהרצאה, ננסה להבין מתי החלה העצמאות היהודית, מה היה אופייה, נספר את סיפורם של חלק מהקרבות ונראה מה הייתה השפעתם של יהודי אתיופיה בימים ההם על העולם היהודי.
תחום ההרצאה: פסיכולוגיה
המרצה: הדוקטורנטית אסאלה חלאג' - החוג לפסיכולוגיה, הפקולטה למדעי החברה
אפשרות להרצאה בשפה הערבית
בהרצאה אסביר את המושג רווחה נפשית, הקשר למחשבות ולהתנהגות וכיצד היא משפיעה על איכות חיינו.
תחום ההרצאה: תקשורת
המרצה: הדוקטורנטית אודליה דיין-גבאי -המחלקה לתקשורת ועיתונאות ע"ש נח מוזס, הפקולטה למדעי החברה
כשהתקשורת מספרת לנו על תופעה חברתית בשולי השיח: תופעת הזנות בישראל
ההרצאה נוגעת בכוחה של התקשורת להבנות שיח חברתי.
כשהתקשורת מסקרת סוגיות חברתיות היא מפנה את אור הזרקורים של השיח ומצביעה על דבר מה כחשוב וכך מעלה אותו לסדר היום הציבורי. אך האם היא גם מטמיעה לנו מה לחשוב על אותו נושא?
כדוקטורנטית בחוג לתקשורת באוני' העברית אני חוקרת את תופעת הזנות וכיצד היא עוברת לקהל דרך ערוצי התקשורת השונים בארץ. מה סל הדעות שלנו כלפי התופעה וכיצד לתקשורת חלק מרכזי בכך, וכיצד הדבר מקדם או פוגע בתהליכי חקיקה רלוונטיים.
ההרצאה יכולה להתמקד בשני כיוונים גם יחד או בכל אחד בנפרד (פגיעה מינית מתוקף כוח השררה "פרשת משה קצב", וחקר תופעת הזנות בישראל דרך "עיני התקשורת" בין מיתוס למציאות).
פגיעה מינית בנשים מתוקף כוח השררה- איך התקשורת מציגה לנו את התוקף וכיצד את הקורבן? איך זה משפיע עלינו? כל אלו בבחינת מקרה הבוחן של פרשת הנשיא לשעבר משה קצב שמרצה מאסר בפועל על עבירות מין. מאז ועד היום. מקרה קצב כקו פרשת המים בכל הנוגע לפגיעות מיניות במקום העבודה והלגיטימיות החברתית שלהן.
תחום ההרצאה: מדיניות ציבורית/קבלת החלטות/פסיכולוגיה
המרצה: ד"ר ענבל הקמן בית הספר למדיניות ציבורית הפקולטה למדעי החברה
כל אחד מאתנו נדרש להחליט אינספור החלטות במהלך היום יום, חלקן משמעותיות יותר, חלקן פחות, וישנן כאלו שאותן אנו מקבלים באופן אוטומטי
מבלי להקדיש להן תשומת לב. מהם הגורמים שמשפיעים על ההחלטות אותן אנו מקבלים? האם כאשר אנחנו משקיעים זמן ומאמץ בהחלטה מתוכננת ומחושבת אנו מקבלים בהכרח את ההחלטה הטובה ביותר עבורנו? וכיצד השאלות הללו, המעסיקות חוקרים רבים בארץ ובעולם, קשורות לתחום המדיניות הציבורית?
ההרצאה תציג מספר הטיות בולטות בתהליכי קבלת החלטות, תוך מתן דגש לחשיבות השילוב בין מחקר קבלת ההחלטות לבין חקר המדיניות הציבורית.