מדע בקטנה

מדע בקטנה

חוקרים צעירים מהאוניברסיטה העברית חוזרים לבית הספר...

התכנית לשנה"ל תשע"ח ותשע"ט, 2017-18 ו-2018-19

מפגשי חוקרים צעירים מהאוניברסיטה העברית עם תלמידי כיתות ט'- י"ב ברחבי הארץ.

החוקרים הצעירים מגיעים לבתי הספר להרצות על תחומי המחקר בהם הם עוסקים ולשוחח עם

התלמידים.

מטרת הפעילות: לחשוף את התלמידים לחזית המחקר העכשווי, לחזק את הקשר בין בתי

הספר לאקדמיה ולהרחיב את מעגל התלמידים הלומדים לימודים אקדמיים בהווה ובעתיד.

ניתן לקבוע עד שלוש הרצאות בשנה לכל בית ספר תיכון. 

מספר מקסימאלי של תלמידים נוכחים בכל הרצאה: עד 60 תלמידים.

משך כל מפגש כשעה.

הפעילות ללא תשלום.

להזמנת הרצאה כתבו ל: outreach@savion.huji.ac.il
וציינו: שם הפרויקט ("מדע בקטנה"), שם בית הספר וכתובתו, שם איש הקשר, תפקידו, מספר טלפון וכתובת דואר אלקטרוני, שם ההרצאה, הכיתה לה מיועדת ההרצאה, מספר התלמידים הצפוי ושלושה מועדים אפשריים להרצאה (תאריכים ושעות).

 

הרצאות בתחומי מדעי החברה והרוח

תחום ההרצאה

כותרת אזורים ומועדים אפשריים

תקשורת חזותית ומגדר

איש עומד + אישה עומדת = שירותים ציבוריים: זהות מגדרית בשילוט לשירותים הציבוריים

 

תל אביב, יפו, גבעתיים, רמת גן, רמת השרון, חולון, בת ים

פסיכולוגיה

רווחה ובריאות נפשית

שפות ההרצאה: ערבית ועברית 

 

החל מפברואר 2018

סכנין, עראבה, משגב יובלים, עצמון, רקפת

למידה שיתופית

איך 1+1=3?

 

ירושלים וסביבתה

תקשורת

תקשורת -  מיתוס או מציאות?

גן יבנה, אשדוד, אשקלון, נס ציונה, גדרה, רחובות, יבנה, גדרות, ביצרון, כנות, שדמה, חצור, אמונים, בית אלעזרי, כפר סילבר

אסלאם

מזרח התיכון

"המונגולים באים!": הפלישה הגדולה למזרח התיכון

 

כפר סבא והסביבה: ימי שני, רביעי, חמישי ושישי

אזור השרון והמרכז: ימי שני, רביעי, חמישי ושישי

אסלאם

מזרח התיכון

האימפריה המונגולית והנקודה היהודית

 

כפר סבא והסביבה: ימי שני, רביעי, חמישי ושישי

אזור השרון והמרכז: ימי שני, רביעי, חמישי ושישי

ארכיאולוגיה 

יהודי אתיופיה: ההיסטוריה הנשכחת

 

ירושלים ומבשרת ציון - 

לא בשנת 2018-19

מדיניות ציבורית

קבלת החלטות פסיכולוגיה

 

"אתם לא מחליטים עליי" - האומנם?!

קצרין, חצור הגלילית, ראש פינה, קיבוץ דפנה-חטיבת ביניים ותיכון הר וגיא, ירושלים, מודיעין

 

 

הרצאות בתחומי מדעי הטבע והרפואה

תחום ההרצאה

כותרת

אזורים ומועדים

איכות הסביבה

העולם שלי

רחובות, תל אביב, רמת גן, גבעתיים

 

ביולוגיה \ גנטיקה

עידן ה- CRISPR/CAS9: מהפכה בעולם המחקר המדעי

אשקלון, כפר סילבר, באר טוביה

החל ממאי 2018

פיסיקה

 

מאיץ חלקיקים בישראל ובעולם

כל הארץ

אזור המרכז: מחודש ספטמבר עד חודש יוני

אזורי הדרום והצפון: חודשים פברואר ויוני בלבד

פיסיקה

 

האם אנו צופים בפיסיקה חדשה ?

כל הארץ

אזור המרכז: מחודש ספטמבר עד חודש יוני

אזורי הדרום והצפון: חודשים פברואר ויוני בלבד

פיסיקה

סוף העולם ???

כל הארץ

אזור המרכז: מחודש ספטמבר עד חודש יוני

אזורי הדרום והצפון: חודשים פברואר ויוני בלבד

פיסיקה

טילים, היכונו לשיגור

כל הארץ

אזור המרכז: מחודש ספטמבר עד חודש יוני

אזורי הדרום והצפון: חודשים פברואר ויוני בלבד

פיסיקה

 

ענקים אדומים וננסים לבנים

כל הארץ

אזור המרכז: מחודש ספטמבר עד חודש יוני

אזורי הדרום והצפון: חודשים פברואר ויוני בלבד

פיסיקה

 

להיות אסטרונאוט

כל הארץ

אזור המרכז: מחודש ספטמבר עד חודש יוני

אזורי הדרום והצפון: חודשים פברואר ויוני בלבד

פיסיקה

 

שבתאי, שר הטבעות

כל הארץ

אזור המרכז: מחודש ספטמבר עד חודש יוני

אזורי הדרום והצפון: חודשים פברואר ויוני בלבד

תרופות

מנגנונים של עמידות גידולים סרטניים לתרופות אנטי-אנגיוגניות

ירושלים: קטמון, רחביה, גבעת רם

רפואה / ביולוגיה התפתחותית

כי לגוף יש חלקי חילוף - תאי גזע ברפואה

ירושלים: ימי שישי

חיפה וסביבתה: ימי שישי

נוירוביולוגיה

בשביל מה צריך מוח?

כל הארץ: ימי ראשון-שישי

כימיה

 

לייזרים בשירות הכימיה

ירושלים והסביבה:

ימי ראשון-חמישי

אקולוגיה, אבולוציה והתנהגות

החזק שורד?! למה יש בטבע הרבה מינים?

ירושלים והסביבה:

ימי ראשון-שישי

 

הרצאות בתחומי מדעי החברה ומדעי הרוח

תחום ההרצאה

כותרת אזורים ומועדים אפשריים

תקשורת חזותית ומגדר

איש עומד + אישה עומדת = שירותים ציבוריים: זהות מגדרית בשילוט לשירותים הציבוריים

 

תל אביב, יפו, גבעתיים, רמת גן, רמת השרון, חולון, בת ים

פסיכולוגיה

רווחה ובריאות נפשית

שפות ההרצאה: ערבית ועברית 

 

החל מפברואר 2018

סכנין, עראבה, משגב יובלים, עצמון, רקפת

למידה שיתופית

איך 1+1=3?

 

ירושלים וסביבתה

תקשורת

תקשורת -  מיתוס או מציאות?

גן יבנה, אשדוד, אשקלון, נס ציונה, גדרה, רחובות, יבנה, גדרות, ביצרון, כנות, שדמה, חצור, אמונים, בית אלעזרי, כפר סילבר

אסלאם

מזרח התיכון

"המונגולים באים!": הפלישה הגדולה למזרח התיכון

 

כפר סבא והסביבה: ימי שני, רביעי, חמישי ושישי

אזור השרון והמרכז: ימי שני, רביעי, חמישי ושישי

אסלאם

מזרח התיכון

האימפריה המונגולית והנקודה היהודית

 

 

כפר סבא והסביבה: ימי שני, רביעי, חמישי ושישי

אזור השרון והמרכז: ימי שני, רביעי, חמישי ושישי

 

ארכיאולוגיה אתיופית

 

יהודי אתיופיה: ההיסטוריה הנשכחת

 

ירושלים ומבשרת ציון

מדיניות ציבורית

קבלת החלטות פסיכולוגיה

 

"אתם לא מחליטים עליי" - האומנם?!

קצרין, חצור הגלילית, ראש פינה, קיבוץ דפנה-חטיבת ביניים ותיכון הר וגיא, ירושלים, מודיעין

 

 "המונגולים באים!": הפלישה הגדולה למזרח התיכון

תחום ההרצאה: אסלאם ומזרח התיכון

המרצה: הדוקטורנטית נעמה א. ארום - החוג ללימודי האסלאם והמזרח התיכון

הם הופיעו בפתאומיות על גבי סוסים נמוכים ומהירים, וקשתות מעוקלות בידיהם. אומה שאוחדה זמן קצר קודם לכן משבטים רבים של נוודי ערבה, על ידי מנהיג נוקשה וכריזמאטי שכונה צ'נגיס ח'אן והפכה במהירות לצבא החזק ביותר שהתקיים באותם הימים.

בהרצאה נעקוב אחרי נכדו של צ'נגיס ח'אן, הולאגו, אשר יצא ממונגוליה מערבה, אל המזרח התיכון, לפני שש מאות וחמישים שנה. הוא וצבאו כבשו את איראן ועיראק של ימינו, ואזורים רבים נוספים, והקימו מעצמה מונגולית בלב המזרח התיכון.

  • איך הצליחו לגבור על מצודות וערים מבוצרות?
  • איך הצליחו להשתלב באזור שהיה לב הח'ליפות האסלמית?

בעזרת מקורות היסטוריים בני הזמן ננסה לעלות על עקבותיהם.

איך 1+1=3?

תחום ההרצאה: למידה שיתופית

המרצה: הדוקטורנט ראובן בן חיים - בית הספר לחינוך

בעידן המידע בו יש ערך רב בשיתוף, הלמידה השיתופית הופכת לנדבך חשוב בהתפתחות הלומד.

המחקר שלי עוסק בליבה של הלמידה השיתופית -  הלמידה בצמד.

במסגרת העבודה אני עוסק בזיהוי התהליכים של אחת מפרקטיקות הלמידה המרכזיות ביהדות, למידה בחברותא. בפרקטיקה זו צמד לומדים, עוסק בפיצוח של טקסט מורכב, בעל מאפיינים ארגומנטטיביים. המחקר עוקב אחרי הלמידה של צמד לומדים "מקצועיים" הלומדים ב"כולל" במהלך שלוש השנים האחרונות ומנסה לפרק את מרכיבי הלמידה השיתופית של הצמד ולבחון האם, ואם כן באיזה אופן, ניתן לעשות שימוש בתהליכים בהם עושים שימוש חברי החברותא.

איש עומד + אישה עומדת = שירותים ציבוריים

תחום ההרצאה: תקשורת חזותית ומגדר

המרצה: הדוקטורנטית אונה שגב - המחלקה לתקשורת, הפקולטה למדעי החברה

הזהות המגדרית בשילוט לשירותים הציבוריים.

 "אנשי השירותים" הם מהדימויים החזותיים הבולטים ביותר במרחב הציבורי. צורתם התקבעה בתודעה הציבורית כייצוג ישיר וחד-משמעי לשירותים הציבוריים. הם מכתיבים חלוקה מגדרית, כדבר שבשגרה, באמצעות משוואה חזותית פשוטה: איש עומד + אישה עומדת = שירותים ציבוריים. הבידול בין שתי הדמויות מבוסס על שמלה. הדמות הלובשת שמלה מזוהה כאישה והדמות השנייה כגבר. ההרצאה המוצעת מבקשת לעמוד על צורת ייצוג זו. כשיטת ייצוג מגדרית בכלל, וכשיטת ייצוג של הזהות הנשית בפרט. התבוננות מעמיקה ב"אנשי השירותים" מגלה כיצד הם מסייעים בהשלטת סדר מועדף ובקיבוע התפיסה השלטת; ההפרדה הדיכוטומית בין גבר לאישה, הגדרת הראוי והנורמטיבי ולעומתו מידור החריג, ה"אחר".

 

ההרצאה, מבוססת על עבודת מחקר מקיפה, סוקרת את התפתחות "אנשי השירותים" מהופעתם לראשונה ועד לעיצובם הנוכחי. בנוסף מתארת את תהליך התפתחות השמלה, שינוי הגזרה ואורכה, ומציגה מאפיינים חזותיים נוספים אשר גויסו במהלך השנים לצורך הייצוג הנשי.

ההרצאה מלווה במגוון דוגמאות חזותיות: גרסאות של "אנשי שירותים" מתקופות שונות וממקומות שונים בעולם, וכן פתרונות עכשוויים, המציעים אלטרנטיבה לשילוט הקיים, ומבקשים להתנתק מהתפיסות המיושנות הנהוגות בו. בחלק מהמקרים אף מגויסים השלטים כפלטפורמה לקידום של שינוי חברתי.

האימפריה המונגולית והנקודה היהודית

תחום ההרצאה: אסלם ומזרח התיכון

המרצה: הדוקטורנטית נעמה א. ארום - לימודי האסלאם והמזרח התיכון

בימי הביניים, אי אפשר למצוא שני עמים יותר שונים זה מזה: אחד הוא הכוח הצבאי החזק ביותר, שהקים את האימפריה הגדולה ביותר בתולדות האנושות והשני מפוזר בין ממלכות שונות, וחסר כוח צבאי.

האחד חסר כתב משלו, ויצטרך לאמץ כתב מעם אחר והשני שמר את השפה הכתובה אתו לאורך כל נדודיו.

ובכל זאת התקיימו קשרים בין שני העמים, חלקם באגדות של אותם הימים וחלקם במציאות.

בהרצאה נגלה שני מקורות עתיקים בעברית שיספרו טיפה על מפגש זה ורופא יהודי חכם ועקשן ישלים את הסיפור.

יהודי אתיופיה: ההיסטוריה הנשכחת

תחום ההרצאה: ארכיאולוגיה אתיופית

המרצה: הדוקטורנט בר קריבוס - החוג לארכיאולוגיה הפקולטה למדעי הרוח

רוב הציבור בארץ אינו מכיר את ההיסטוריה המרתקת של יהודי אתיופיה.

במאות החמש עשרה עד השבע עשרה, ימים שבהם יהודי אירופה והמזרח התיכון היו נתונים לחסדי השלטונות של הארצות השונות שבהן חיו, הייתה ליהודי אתיופיה עצמאות. במשך תקופה ארוכה הם הגנו על עצמאותם בסדרה של קרבות גבורה מול הממלכה האתיופית הנוצרית.

מקורות התקופה מתעדים מקרים שבהם התאבדו יהודים כדי לא ליפול בשבי הנוצרים, בדומה למה שיוספוס פלביוס מספר על מצדה ויודפת.

בהרצאה, ננסה להבין מתי החלה העצמאות היהודית, מה היה אופייה, נספר את סיפורם של חלק מהקרבות ונראה מה הייתה השפעתם של יהודי אתיופיה בימים ההם על העולם היהודי.

רווחה ובריאות נפשית

תחום ההרצאה: פסיכולוגיה

המרצה: הדוקטורנטית אסאלה חלאג' - החוג לפסיכולוגיה, הפקולטה למדעי החברה

אפשרות להרצאה בשפה הערבית

  • מהי רווחה נפשית?
  • מה הקשר בין רווחה נפשית לבריאות?
  • למה כדאי לנו לחשוב חיובי?
  • כיצד המחשבות וההתנהגויות שלנו משפיעים עלינו?

בהרצאה אסביר את המושג רווחה נפשית, הקשר למחשבות ולהתנהגות וכיצד היא משפיעה על איכות חיינו. 

תקשורת -  מיתוס או מציאות?

תחום ההרצאה: תקשורת

המרצה: הדוקטורנטית אודליה דיין-גבאי -המחלקה לתקשורת ועיתונאות ע"ש נח מוזס, הפקולטה למדעי החברה

כשהתקשורת מספרת לנו על תופעה חברתית בשולי השיח: תופעת הזנות בישראל

ההרצאה נוגעת בכוחה של התקשורת להבנות שיח חברתי.
כשהתקשורת מסקרת סוגיות חברתיות היא מפנה את אור הזרקורים של השיח ומצביעה על דבר מה כחשוב וכך מעלה אותו לסדר היום הציבורי. אך האם היא גם מטמיעה לנו מה לחשוב על אותו נושא?
כדוקטורנטית בחוג לתקשורת באוני' העברית אני חוקרת את תופעת הזנות וכיצד היא עוברת לקהל דרך ערוצי התקשורת השונים בארץ. מה סל הדעות שלנו כלפי התופעה וכיצד לתקשורת חלק מרכזי בכך, וכיצד הדבר מקדם או פוגע בתהליכי חקיקה רלוונטיים.

ההרצאה יכולה להתמקד בשני כיוונים  גם יחד או בכל אחד בנפרד (פגיעה מינית מתוקף כוח השררה "פרשת משה קצב", וחקר תופעת הזנות בישראל דרך "עיני התקשורת" בין מיתוס למציאות).

פגיעה מינית בנשים מתוקף כוח השררה- איך התקשורת מציגה לנו את התוקף וכיצד את הקורבן? איך זה משפיע עלינו? כל אלו בבחינת מקרה הבוחן של פרשת הנשיא לשעבר משה קצב שמרצה מאסר בפועל על עבירות מין. מאז ועד היום. מקרה קצב כקו פרשת המים בכל הנוגע לפגיעות מיניות במקום העבודה והלגיטימיות החברתית שלהן.

"אתם לא מחליטים עליי" - האומנם?!

תחום ההרצאה: מדיניות ציבורית/קבלת החלטות/פסיכולוגיה

המרצה: ד"ר ענבל הקמן בית הספר למדיניות ציבורית הפקולטה למדעי החברה

כל אחד מאתנו נדרש להחליט אינספור החלטות במהלך היום יום, חלקן משמעותיות יותר, חלקן פחות, וישנן כאלו שאותן אנו מקבלים באופן אוטומטי

מבלי להקדיש להן תשומת לב. מהם הגורמים שמשפיעים על ההחלטות אותן אנו מקבלים? האם כאשר אנחנו משקיעים זמן ומאמץ בהחלטה מתוכננת ומחושבת אנו מקבלים בהכרח את ההחלטה הטובה ביותר עבורנו? וכיצד השאלות הללו, המעסיקות חוקרים רבים בארץ ובעולם, קשורות לתחום המדיניות הציבורית?

ההרצאה תציג מספר הטיות בולטות בתהליכי קבלת החלטות, תוך מתן דגש לחשיבות השילוב בין מחקר קבלת ההחלטות לבין חקר המדיניות הציבורית.

הרצאות בתחומי מדעי הטבע והרפואה

תחום ההרצאה

כותרת

אזורים ומועדים

איכות הסביבה

העולם שלי

 

רחובות, תל אביב, רמת גן, גבעתיים

פיסיקה

מים, קרח, חם-קר ומה שביניהם

רחובות, מזכרת בתיה, יבנה, קריית עקרון, ראשון לציון, רמלה, חולון

ביולוגיה \ גנטיקה

עידן ה- CRISPR/CAS9: מהפכה בעולם המחקר המדעי

 

אשקלון, כפר סילבר, באר טוביה

פיסיקה

 

מאיץ חלקיקים בישראל ובעולם

 

כל הארץ

 

פיסיקה

 

האם אנו צופים בפיסיקה חדשה ?

 

כל הארץ

 

פיסיקה

סוף העולם ???

כל הארץ

 

פיסיקה

טילים, היכונו לשיגור

כל הארץ

 

פיסיקה

 

ענקים אדומים וננסים לבנים

 

כל הארץ

 

פיסיקה

 

להיות אסטרונאוט

 

כל הארץ

 

פיסיקה

 

שבתאי, שר הטבעות

 

כל הארץ

 

תרופות

מנגנונים של עמידות גידולים סרטניים לתרופות אנטי-אנגיוגניות

 

ירושלים: קטמון, רחביה, גבעת רם

פיסיקה

תורת הרשתות:  כיצד אנו מושפעים מהחברים של החברים שלנו?

 

ירושלים: ימי ראשון-שישי

הוד השרון: ימי שישי

רפואה / ביולוגיה התפתחותית

כי לגוף יש חלקי חילוף - תאי גזע ברפואה

ירושלים: ימי ראשון-שישי

חיפה וסביבתה: ימי שישי

נוירוביולוגיה

בשביל מה צריך מוח?

 

כל הארץ: ימי ראשון-שישי

כימיה

 

לייזרים בשירות הכימיה

 

ירושלים והסביבה:

ימי ראשון-חמישי

אקולוגיה, אבולוציה והתנהגות

החזק שורד?! למה יש בטבע הרבה מינים?

ירושלים והסביבה:

ימי ראשון-שישי

 

 
 

העולם שלי

תחום ההרצאה: איכות הסביבה

המרצה: הדוקטורנטית מאיה אנגל - הפקולטה לחקלאות מזון וסביבה ע"ש רוברט ה. סמית

העידן המודרני בו אנו חיים נושא עמו פיתוחים טכנולוגיים רבים ומתאפיין בעלייה מתמדת בתוחלת החיים. הרפואה, התעשייה והחקלאות המודרניים מאפשרים לאוכלוסיית האדם לשגשג, כך שעד סוף המאה צפויים לאכלס את עולמנו כ-11 מיליארד בני-אדם. עם קצב הגידול המסחרר, עולה הצורך במזון ובמשאבים, ועם זאת אף הצורך בפתרונות לסילוק פסולת ולטיפול בזיהום. לבני-האדם השפעה מרחיקת לכת על כדור-הארץ; צריכת יתר היא אחד הגורמים ההרסניים כלפי הסביבה בה אנו חיים והיא מסכנת את עתידנו. מודעות לנזקים שגורם האדם ולשימור הסביבה היא בעלת חשיבות רבה לשינוי תפיסתי והתנהגותי - צעד חשוב בהתמודדות עם נזקים אלו.

בהרצאה ייחשפו התלמידים לנתונים על גידול אוכלוסיית העולם ועל הגורמים לכך. אציג בפני התלמידים תוצאות של מחקרים על צריכה במדינות שונות בעולם, נגדיר בהרצאה מהי "טביעת רגל אקולוגית" ואף נחשב יחד את גודלה של "טביעת הרגל האקולוגית" שלנו.

בנוסף, נדון בנתוני זיהום ובפתרונות אפשריים להפחתת הפסולת שאנו מייצרים, על-מנת שנוכל לשמור על כדור-הארץ ולחיות בעולם טוב יותר.

מים, קרח, חם-קר ומה שביניהם

תחום המחקר: פיסיקה

המרצה: הדוקטורנט מיכאל צ'סניצקי - המחלקה לביוכימיה, הפקולטה לחקלאות מזון וסביבה ע"ש רוברט ה. סמית

כולנו יודעים שמתחת ל-0 מעלות מים קופאים והופכים לקרח, אך האם זה באמת כך? למעשה מתחת ל-0 מעלות קרח גדל בתוך מים. אז אם אין קרח בתוך המים, המים לא יקפאו מתחת ל-0? התשובה היא כן במידה מסוימת. תופעה זו נקראת מים סופר מקוררים וניתן להדגים אותה בכיתה כמעט ללא משאבים מיוחדים (אם כי זה דורש ידע כדי שההדגמה תצליח). מהדגמה זו ניתן להבין גם את מושג הניוקלאציה שזו ההיווצרות של הגביש ההתחלתי של הקרח על מנת שהמים יקפאו. אפשר להשיג ניוקלאציה על ידי מכה על הכלי עם המים, שפיכת המים מהכלי וגם באמצעות מצת מטבח. בנוסף נדגים גדילה של גביש קרח בשידור חי ונבין מהם פתיתי שלג. תופעה מעניינת נוספת היא שינוי טמפרטורת  הקיפאון של המים כאשר מוסיפים להם מלח. לאיזה כיוון תשתנה טמפרטורת הקיפאון? נדגים ונראה.

תופעה נוספת שנדגים היא השינוי בנפח כאשר משנים את הטמפרטורה (התפשטות תרמית). זאת נראה כאשר מכניסים בלון או קלקר לתוך חנקן נוזלי. למתקדמים, אפשר לבנות "אקדח קר" ממזרק שאוטמים אותו עם קרח יבש בפנים.

נשים לב שמים דווקא מתרחבים כאשר הם קופאים בניגוד גמור לכל חומר אחר כמעט.

נקנח בהכנת גלידה עם חנקן נוזלי וכמובן שנסביר גם מהי גלידה.

מאיץ חלקיקים בישראל ובעולם

תחום ההרצאה: פיסיקה

המרצה: הדוקטורנט דן כהן - מכון רקח לפיסיקה

ספוט הוא שם הקוד של מאיץ האנטי חומר הראשון מסוגו בישראל, בהצגתו מפי אחד המתכננים והבונים.

מה הוא מאיץ חלקיקים ולמה הוא משמש?

נפריך כמה מן הקונספירציות סביב מאיץ החלקיקים בשוויץ ונסביר את הכוח הטמון באנטי חומר.

האם אנו צופים בפיסיקה חדשה ?

תחום ההרצאה: פיסיקה

המרצה: הדוקטורנט דן כהן - מכון רקח לפיסיקה

חידת רדיו הפרוטון הינה חידה מדעית אשר התעוררה בשנת 2010 לאחר ניסוי שנעשה בשוויץ ומציבה אפשרות לפיסיקה חדשה שלא נחזתה עד כה.

מהם חלקיקים אלמנטריים? ממה עשויים פרוטונים? ואיך תיקון מתמטי יכול להוביל לפיסיקה חדשה?

כיום אנו צופים באחת התעלומות של הפיסיקה הגרעינית והניסיון להבין חידה זו מביא למקום אחד את טובי המוחות ומיטב האמצעים לצורך מחקר מדעי. מה אנו צפויים לגלות ומהן ההשפעות על חיי היום יום של האדם הפשוט?

 

סוף העולם ???

תחום ההרצאה: פיסיקה

המרצה: הדוקטורנט דן כהן - מכון רקח לפיסיקה

הרצאה בנושא "ארמגדון-התנגשות עצמים בכדור הארץ" הכוללת הסבר על עצמים המאיימים על כדור הארץ ושיטות לעקוב אחריהם ואולי בעתיד אף להתמודד איתם. הצגת הנושא בדגש על סדרי גודל, עובדות היסטוריות, מעברי אנרגיה והרבה אופטימיות!

 

טילים, היכונו לשיגור

תחום ההרצאה: פיסיקה

המרצה: הדוקטורנט דן כהן - מכון רקח לפיסיקה

מזיקוקים ועד טילים בליסטיים ומשגרי לוויינים.

איך עפים טילים לחלל? איך ניתן לכוון לכוכב רחוק? מהם העקרונות הפיסיקליים והכימיים מאחורי מעוף הטיל?

 

ענקים אדומים וננסים לבנים

תחום ההרצאה: פיסיקה

המרצה: הדוקטורנט דן כהן - מכון רקח לפיסיקה

 

הרצאה בנושא הולדתם של כוכבים, מהלך חייהם ועד הפיכתם לענקים אדומים, ננסים לבנים ובהמשך לפעמים אף לחורים שחורים.

הסבר על קבוצת הכוכבים אוריון ותצפית על ביטלג'וס, הענק האדום וערפילית אוריון.

 

להיות אסטרונאוט

תחום ההרצאה: פיסיקה

המרצה: הדוקטורנט דן כהן - מכון רקח לפיסיקה

 

האם את/ה יכול להיות אסטרונאוט? מה דרוש כדי להיות אסטרונאוט? איזה אימונים עוברים אסטרונאוטים? מה הם אוכלים בחלל? איך מתמודדים עם בעיית חוסר הכבידה והחלשות העצמות? 

כפי שנראה, זה לא פשוט להיות אסטרונאוט אך ללא ספק זוהי אחת העבודות המרתקות על... או מעל כדור הארץ..

 

 

שבתאי, שר הטבעות

תחום ההרצאה: פיסיקה

המרצה: הדוקטורנט דן כהן - מכון רקח לפיסיקה

הרצאה בנושא משימות חלל לא מאוישות ובפרט על משימת קאסיני-הויגינס בה נשלחה גשושית לטיטאן, ירחו של שבתאי בעל הטבעות, ושלחה לנו תמונות קרקע שלו.

בסיום תתקיים תצפית על שבתאי וטבעתו.

מנגנונים של עמידות גידולים סרטניים לתרופות אנטי-אנגיוגניות

תחום ההרצאה: תרופות אנטי סרטניות

המרצה: הדוקטורנטית עדי קרש בלומן - המכון למדעי התרופה, בית הספר לרוקחות

אחת הבעיות המרכזיות המעסיקות את הרופאים, החוקרים והפציינטים כאחד היא עמידות לתרופות אנטי סרטניות.

אנגיוגנזה היא היווצרות כלי דם חדשים מתוך כלי די קיימים. כדי שיוכל להתפתח, הגידול הסרטני צריך לנשום ולאכול ולצורך כך מקבל גם את החמצן וגם את הנוטריינטים שהם המזון שלו, דרך הדם. ככל שהגידול גדל ומתפתח כך גם עולה צריכת החמצן והנוטריינטים שלו ולצורך כך הוא מפריש חומרים שמעודדים יצירה של כלי דם חדשים שיוכלו לתמוך בדרישה ההולכת וגוברת הזו. בתחילת שנות ה-70 הוצגה גישה חדשה ומהפכנית: טיפול בסרטן על ידי פגיעה באספקת הדם לגידול הסרטני. עם זאת, למרות התוצאות הקדם קליניות המבטיחות בניסויים שנעשו בבעלי חיים, הפעילות האנטי סרטנית שנצפתה בחולי סרטן היתה מוגבלת בלבד והטיפול הופך פחות אפקטיבי עם הזמן. 

אחד ההסברים המקובלים לפעילות הזו היא שהגידול מפריש אותות מוגברים המעודדים יצירת תהליכים שעוקפים את הפעילות התרופתית וממשיכים את הפעילות הסרטנית ללא הפרעה. 

אנחנו מציעים מנגנון חדש שיכול לתת הסבר לתופעה הזו. בטיפול האנטי-אנגיוגני, הגידול נמצא בעקה של חמצן ונוטריינטים המאיצים את המוות הסרטני בתהליך שנקרא "נקרוזיס" כך שהגידול הולך ומתכווץ. עקרונית המוות הזה של התא הסרטני נחשב תגובה חיובית לטיפול, אולם בפועל מדובר בחרב פיפיות; התאים המתים משחררים את תכולת התא שלהם וגורמים לתגובה דלקתית ולאנגיוגנזה כפי שאנו ואחרים הצלחנו להוכיח. כלומר החומרים המופרשים מתאים הנמצאים במצב עקה של הרעבה ורמות חמצן ירודות, מהווים גורם ישיר לעידוד אנגיוגנזה ותורמים ל"עמידות" לטיפול התרופתי האנטי-אנגיוגני לאורך זמן. 

המטרה שלנו היא לפתח ננו חלקיק שיוכל להכיל גם את התרופה האנטי אנגיוגנית וגם תרופה שנוגדת את החומרים המופרשים שהצלחנו לזהות במחקר שלנו וכך בשלב הראשון תופרש התרופה האנטי-סרטנית וכשהתאים מתחילים למות תופרש תרופה שתנגוד את החומרים המופרשים ותמנע את התחדשות הגידול.

תורת הרשתות:  כיצד אנו מושפעים מהחברים של החברים שלנו?

תחום ההרצאה: פיסיקה יישומית

המרצה: הדוקטורנטית מור ניצן - ביה"ס להנדסה ומדעי המחשב ע"ש רחל וסלים בנין

מערכות רבות סביבנו מורכבות מיחידות דינמיות כגון אנשים, מחשבים, תחנות חשמל, גנים, ואזורים במוח. כשלוקחים בחשבון את מערכות היחסים בין היחידות האלו והדרך שבה הן משפיעות אחת על השנייה, היחידות הבודדות הופכות לרשת ואנחנו נחשפים לספקטרום של התנהגויות חדשות לגמרי. 

נדבר על הבסיס המתמטי המאפשר לנו לגשת לבעיות מסוג זה, על הקשר בין המבנה והדינמיקה של רשתות ועל חלק מהמסקנות המפתיעות בתחום.

כי לגוף יש חלקי חילוף - תאי גזע ברפואה

תחום ההרצאה: רפואה / ביולוגיה התפתחותית

המרצה: הדוקטורנט איתי ולדהורן - המחלקה לביולוגיה התפתחותית וחקר הסרטן, הפקולטה לרפואה הדסה עין-כרם

תאי גזע עובריים הם תאים בעובר מהם נוצרים כל תאי הגוף במהלך ההתפתחות העוברית. כיום, ניתן לגדל תאים אלו ללא הגבלה, תוך שמירה על יכולת ההתמיינות הרחבה. תאים אלו נלקחים מעובר בן חמישה ימים, מתרומת עוברים עודפים מהפריה חוץ גופית ומשלב זה הם גדלים בצלחת התרבית.

אם נשים תאי גזע עובריים בצלחת וניתן להם להתמיין, נראה תאי לב פועמים, תאי סחוס, תאי עצב ועוד. כיום, מנסים מדענים ברחבי העולם ליצור התמיינות מוכוונת כך שכל תרבית התאים תהפוך לסוג התא הרצוי. כך, מקווים שניתן יהיה להשתמש בתאים אלו במצבי מחלה ולטיפולים שונים.

בהרצאה אספר על תחום תאי הגזע, הדילמות האתיות והפוטנציאל הרפואי הגלום בתאים אלו. כל זאת תוך שימושים בדוגמאות מהמעבדה ממנה אני מגיע (מעבדת פרופ' בנימין ראובינוף) ומהמחקר בו אני עוסק. כמו-כן, אספר כיצד הגעתי למחקר ואנסה להעביר את תחושות הסיפוק, התסכול, חוסר הוודאות והשמחה הנלווים לתהליך המחקר.

בשביל מה צריך מוח?

תחום ההרצאה: נוירוביולוגיה

המרצה: הדוקטורנט ויטלי לרנר - המכון למדעי החיים ע"ש א' סילברמן

המוח האנושי מועסק בהנאה ממוסיקה, פתרון תרגילים, חיפוש אחר הרפתקאות, גיבוש עמדות פוליטיות, שיתוף תמונות ברשתות חברתיות ועוד. אבל מהו תחום העיסוק העיקרי שלו?

אנסה לענות על השאלה הזאת בעזרת התבוננות במנגנוני הישרדות של בעלי חיים שונים.

במהלך ההרצאה אתאר שיטות עבודה ודרך חשיבה של החוקרים העוסקים בתחום המרתק ביותר: חקר המוח.

לייזרים בשירות הכימיה

תחום ההרצאה: כימיה

המרצה: הדוקטורנט ישי אלבק - המכון לכימיה

המפגש יעסוק בלייזר ויפתח בהצגת הקשר בין אור לאנרגיה ויציג את הדואליות של האור. ניתן להמיר אנרגיה מסוג אחד, למשל כימי, לצורה של קרינה, תוך שימור אנרגיה. מערכת כימית בעלת אנרגיה עודפת, ברמה אנרגטית גבוהה, יכולה באופן ספונטני להמיר אנרגיה זו לקרינה באנרגיה המתאימה. ניתן גם לאלץ מערכת כזו לפלוט קרינה ע"י הקרנה חיצונית (פליטה מאולצת) כשם שניתן להכניס למערכת אנרגיה זו על ידי בליעה שלה.

הלייזר מנצל תופעות אלו ליצירת קרן אור מוגברת בעלת תכונות ייחודיות. באמצעות חומר מתאים שאפשר לעורר אנרגטית, גורמים לפליטה ספונטנית של חלקיקי אור שבתורם יכולים להמשיך ולגרום לפליטה מאולצת של חלקיקי אור נוספים שהולכים ומתרבים. הגברה זו מתאפשרת הודות לכליאה חלקית של הקרינה בין שתי מראות היוצרות מהוד, וחלק מן הקרינה יכול לצאת כקרינת לייזר.

נסביר את תכונות הקוהרנטיות ומונוכרומטיות המאפיינות את הלייזר, ונעמוד על האפשרות ליצור פולסים של לייזר קצרים בזמן. נדגים את חשיבותו של הלייזר במדע, הן בפן היישומי ובמיוחד בפן המחקרי.

נכיר את הלייזר ואת היתרונות שלו על פני מקורות אחרים, ונבחן את הדרכים השונות בהם משתמשים בלייזרים על מנת לקבל מידע על תהליכים כימיים.

החזק שורד?! למה יש בטבע הרבה מינים?

תחום ההרצאה: אקולוגיה, אבולוציה והתנהגות

המרצה: הדוקטורנט מיכאל קלוז'ני - המכון למדעי החיים ע"ש סילברמן

אחת התופעות המרתקות ביותר בעולם הטבע היא המגוון העצום של צמחים ובעלי חיים שניתן למצוא ביחידות שטח מצומצמות. כיצד ייתכן שבמטר רבוע של אחו ניתן למצוא 50 מינים שונים של צמחים? מדוע בכל מ"ל של מי ים יש מאות מיני חיידקים? מדוע בקילומטר רבוע של יער טרופי ניתן למצוא 800 מיני עצים?

על פניו, מעיקרון "השרדות החזקים/המותאמים ביותר" היינו מצפים למצוא מספר מועט מאוד של מינים בטבע, אבל המציאות שונה לגמרי!

בין היתר, עקב חשיבותו הכלכלית העצומה של המגוון הזה, העיתון המדעי החשוב ביותר בעולם הכתיר את השאלה הזו, שאלת המגוון הביולוגי, כאחת מ-25 השאלות החשובות בכל תחומי המדע!

בפגישה זו אציג כמה מחקרים בחזית המדע שמתמודדים עם השאלה הזו, ואדגים את מגוון הכלים והרעיונות שהמדע משתמש בהם בבואו להתמודד עם כמה מהמערכות המורכבות ביותר בטבע.

עידן ה- CRISPR/CAS9: מהפכה בעולם המחקר המדעי

תחום המחקר: ביולוגיה \ גנטיקה

המרצה: הדוקטורנטית שירן בר - החוג לגנטיקה, הפקולטה למתמטיקה ומדעי הטבע

בעולם המדע מתחוללת בשנים האחרונות מהפכה של ממש בעקבות טכנולוגיה שמאפשרת עריכה יעילה ופשוטה של הגנום של כמעט כל אורגניזם. הקרדיט על הטכנולוגיה הזו מגיע דווקא ליצורים קטנים ו"פשוטים", החיידקים, שמשתמשים בה באופן טבעי כמערכת חיסון על מנת להלחם בנגיפים.

היכולת לחתוך את הדנ"א בצורה מאוכוונת הובילה לשלל שימושים במחקר המדעי ויש לה פוטנציאל אדיר לטיפול במחלות רבות. עם זאת, הצד השני של המטבע הוא מה שנראה עד לא מזמן כמדע בדיוני לביצוע הנדסת אנוש ועריכת תכונות בעוברי אדם, המוביל גם לדילמות אתיות שונות.

בהרצאה אפרט על מקור ה-Crispr/CAS, על פריצות הדרך המשמעותיות להם הוביל בעולם המדע וגם על הזהירות שעל האנושות לנקוט בשימוש בו בעתיד.