ד"ר מור נחום - בית הספר לריפוי בעיסוק, הפקולטה לרפואה

בהרצאה יתוארו השינויים שחלים במוח של אנשים בוגרים (מכונה גם "פלסטיות של המוח"). תוך דיון במקרים מפורסמים בספרות המקצועית על אנשים עם פגיעות מוחיות ואנשים בעלי יכולות מומחיות שונות, נבין כיצד המוח מסוגל להשתנות, בכל גיל. נבין אילו שיטות יעילות לשיפור היכולות של המוח, תוך שימת דגש על טיפולים ממוחשבים וניידים לשיפור בריאות הנפש. נדבר גם על טכנולוגיות בעולם האמתי המשמשות לשיקום של חולים עם פגיעות מוחיות.

ד"ר ניר רודולר, רכז תחום בריאות הציבור, ביה"ס לרפואה ווטרינרית, הפקולטה לחקלאות, מזון וסביבה ע"ש רוברט ה. סמית

השלב שבו בויתו בע"ח וחברת האדם הפכה לחברה של יישובי קבע וטיפוח החקלאות יצרה אינטראקציה בלתי אמצעית בינינו לבין בע"ח שמסביבנו. ההרצאה מדגימה את הקשר הזה באספקט של בריאות הציבור ותעסוק בנושאים שונים ומגוונים כגון:

• - מזון-בע"ח ובריאות הציבור.
• - (סלמונלה, ברוצלה) מחלות המועברות ע"י בע"ח שעיצבו את ההיסטוריה האנושית.
• - מחלות חדשות ומתחדשות אשר מגיעות לעיתים קרובות לכותרות (אבולה, נגיף הזיקה, אנתרקס).
• - אפידמיולוגיה של מחלות בולטות בארץ (כלבת).
• - ועוד...

פרופ' אבי בינו - המכון לכימיה, הפקולטה למתמטיקה ומדעי הטבע

איך הצליח השילוב המנצח בין קרני הרנטגן לגבישים, לפני כמאה שנים, להאיר את עולמם של האטומים והמולקולות ולאפשר לנו לראותם? איך ניתן בתוך שעות מספר, לפענח מבנה מולקולרי של חומר ולצפות במבנים

פרופ' אסף פרידלר - ראש החוג לכימיה, המכון לכימיה

אנו משתמשים בגישה רב-תחומית למחקר אינטראקציות החלבונים בתא החי במצב בריא ובעת מחלה, במטרה להשתמש במידע זה כבסיס לתכנון תרופות מסוג חדש. ההרצאה תעסוק במחקר של מחלות ברמה המולקולרית כבסיס לפיתוח תרופות נגד סרטן ונגד איידס. במסגרת זו אדבר על הנושאים הבאים:

- מהם חלבונים? המולקולות הממלאות את התפקידים המרכזיים בתא.

- כיצד חוקרים מערכות ביולוגיות? מהרמה התאית לרמה המולקולרית.

- שיטות כמותיות למחקר מערכות ביולוגיות: למה חשוב להשתמש בכימיה, פיסיקה ומחשבים?

- איך מתכננים תרופות?

- אינטראקציות בין חלבונים כמטרה לפיתוח תרופות למחלות שונות: הרעיון, הבעיות וההתקדמות שנעשתה עד כה.

- הגישה הכללית למחקר במעבדתנו.

- חלבונים חסרי מבנה ותרופות נגד סרטן.

פרופ' אריאל צ׳יפמן - המחלקה לאקולוגיה, אבולוציה והתנהגות, המכון למדעי החיים ע"ש סילברמן, ​​​​​​​הפקולטה למתמטיקה ומדעי הטבע

כאשר מסתכלים על המגוון העצום בעולם החי, עולות שתי תופעות מנוגדות. מצד אחד ישנן תכונות המשותפות לקבוצה גדולה של בעלי חיים, וכמעט לא עוברות שינוי במהלך האבולוציה. מצד שני, תכונות חדשות מופיעות יש מאין, והחדשנות היא מאפיין מרכזי של התהליך האבולוציוני. בהרצאה נסביר מה גורם לשמרנות האבולוציונית בבעלי חיים, ומהם המנגנונים המונעים שינוי. מצד שני נדון במקורות של חדשנות אבולוציונית ובמנגנונים המניעים שינוי. ההסברים לשני סוגי התהליכים נעוצים בתהליכי התפתחות עוברית ובמבנה הגנטי והמולקולרי של העובר המתפתח.

פרופ' גיא רון - מכון רקח לפיסיקה, הפקולטה למתמטיקה ומדעי הטבע

הצבא אולי צועד על קיבתו, אבל העולם עובד על אנרגיה…..

בהרצאה אדון באנרגיה על סוגיה השונים, אסקור את ההשפעה של הפקת אנרגיה על צרכי היום-יום ואדון באנרגיה חלופית וברת קיימא ועל הפוטנציאל למעבר עתידי לשימוש רחב היקף בתחליפי נפט.

פרופ' גיא רון - מכון רקח לפיסיקה, הפקולטה למתמטיקה ומדעי הטבע

המודל הסטנדרטי של פיזיקת החלקיקים נבנה בעבודה מאומצת של אלפי פיזיקאים החל משנות השלושים של המאה הקודם. על פי מודל זה, הכול ביקום מורכב ממספר קטן יחסית של חלקיקים בסיסיים אשר יחסי הגומלין ביניהם מייצרים את כל החומר הנראה ביקום. מודל זה הינו התיאור הטוב ביותר כיום המסביר את מגוון התופעות הפיזיקליות בהן אנו נתקלים.

פרופ' דני מנדלר - המכון לכימיה, הפקולטה למתמטיקה ומדעי הטבע

השימוש בטביעות אצבע כאמצעי לזיהוי אנשים החל במאה ה-19. מהן טביעות אצבע, כיצד הן נוצרות ומדוע ניתן לזהות באמצעותן כל אדם?

ההרצאה תעסוק בנושאים שונים הקשורים לטביעות אצבע החל מההיסטוריה של השימוש בהן וכלה בשיטות השונות והחדישות שפותחו לזיהוי יעיל יותר של טביעות אצבע וטביעות אחרות.

פרופ' נדב כץ - מכון רקח לפיסיקה, הפקולטה למתמטיקה ומדעי הטבע

שימוש במידע קוונטי לחישוב, תקשורת וחישה הוא אחד מהתחומים המרתקים והחמים ביותר במדע וטכנולוגיה היום. בהרצאה אסקור את שורשיו של התחום ואציג את הוויכוח המפורסם בין איינשטיין לנילס בוהר ולתוצאה המפתיעה שמוכיחה שאיינשטיין טעה.

מהם מגבלות המידע הקוונטי ומתי נוכל לקנות מחשב קוונטי?

פרופ' ניר ברנע - מכון רקח לפיסיקה, הפקולטה למתמטיקה ומדעי הטבע

פרופ' סיגל בן יהודה - המחלקה למיקרוביולוגיה וגנטיקה מולקולארית, הפקולטה לרפואה

תהליכי התמיינות בחיידקים: חיידקים יוצרי ספורות. ספורות (נבגים) של חיידקים הם התאים העמידים ביותר הקיימים על פני כדור הארץ. כיצד הספורות נוצרות? כיצד הן מתעוררות מתרדמת?

פרופ' ערן משורר - המחלקה לגנטיקה, המכון למדעי החיים ע"ש אלכסנדר סילברמן, ומרכז אדמונד ולילי ספרא לחקר המוח, הפקולטה למתמטיקה ומדעי הטבע

תאי גזע עובריים מסוגלים ליצור בתנאי מעבדה את כל סוגי התאים בגוף. בהרצאה נסביר מהם תאי גזע עובריים, נדבר על שיבוט ועל תכנות מחדש של תאים בוגרים לתאי גזע "כל-יכולים". נכיר את האנשים שביצעו את הניסויים הראשונים בכל תחום, שהניבו, בחלק מן המקרים, פרסי נובל.

פרופ' רועי שנהר - המכון לכימיה, והמרכז לננו-מדע וננו-טכנולוגיה, הפקולטה למתמטיקה ומדעי הטבע

ההרצאה מתמקדת באחד האתגרים המרכזיים של הננו-טכנולוגיה: סידור מדויק של ננו-חלקיקים, שאותם אי אפשר לראות בעין ומבלי שתהיה לנו פינצטה קטנה מספיק.

פרופ׳ חגי איזנברג - מכון רקח לפיסיקה, הפקולטה למתמטיקה ומדעי הטבע

יעודכן בהמשך