הרצאות

הכניסה לכל ההרצאות על בסיס מקום פנוי

 

אולם קנדה  (האולם מכיל עד 280 משתתפים)

ההרצאה מתורגמת לשפת הסימנים

 

20:00          "כי לא בשמיים היא : מסע תכנון ובניה של חללית ישראלית ראשונה בראשית" - המהנדס אריאל גומז  (Space IL):

מסע מרתק של עמותת SPACEIL לתכנון פיתוח ובניית חללית ישראלית ראשונה להגשמת חזון של שלושת המייסדים להגיע לירח ללא ידע מקדים ולא מימון של סוכנות חלל במסגרת תחרות של Lunar X Prize.

 

אולם עליון, בניין בית ברטר למדע

כל ההרצאות באולם זה מתורגמות לשפת הסימנים

16:00          "כיצד ניתן לתקן את האינטרנט?" - פרופ' מיכאל שפירא (הפקולטה להנדסה ומדעי המחשב):

האינטרנט משחק תפקיד מרכזי בכל היבט של חיינו, מביטחון וכלכלה ועד רשתות חברתיות. עם זאת, התשתית שמאפשרת את התקשורת באינטרנט נוצרה לפני שנים רבות ומקרטעת אל מול האתגרים של היום (בהיבטי אבטחה, ביצועים, ועוד). אסביר על הבעיות באינטרנט של ימינו, מדוע קשה לפתור אותן, וכיצד ניתן בכל זאת לתקן את האינטרנט.

 

17:00          " סינתזה כימית של חלבונים בעזרת כימיה של סלניום": פרופ' נורמן מטאניס (הפקולטה למתמטיקה ומדעי הטבע - המכון לכימיה):

הכנת חלבונים בשיטות כימיות, להבדיל משיטות ביולוגיות, נותן לחוקרים מרחב פעולה רחב יותר ע״י הכנסת חומצות אמיניות לא טבעיות לחלבונים, או כאלה שקשה מאוד להכין בשיטות ביולוגיות. בהרצאה נדבר על חומצה אמינית שנקראת סלנוציסטאין שהיא נדירה ונמצאת בגוף האדם בכמיות קטנות, אך חשובה מאוד לתפקוד הגוף. כמוכן נדבר האם ניתן יהיה להגיע לתרופה שתכיל סלניום, ונביא דוגמה את המחקר של סילנואינסולין החדש שיצרנו במעבדה שמראה תוצאות מבטיחות לכוון תרופה לחולי סוכרת.

 

18:00          "כשטכנולוגיה פוגשת תרבות: מה בין מלאכות מסורתיות, בישול ושאמאניזם - למדעי המחשב?" - ד"ר עמית צורן (הפקולטה להנדסה ולמדעי המחשב):

מסורות תרבותיות שונות מציגות דרכים שונות לאינטראקציה בין אנשים ואובייקטים, ומעצבות את היחס שלנו לסביבה המלאכותית והטבעית. ד״ר עמית צורן מבית הספר להנדסה ומדעי המחשב יציג את מחקרו העוסק ביצירת היברידים טכנולוגיים המשלבים בין פרקטיקות מסורתיות וטכנולוגיה מתקדמת, על מנת לייצר מצע פורה להתפתחות של תרבות טכנולוגית מאוזנת, שורשית ומגוונת נותנת ביטוי לספקטרום רחב של נוכחות אנושית במרחבים דיגיטליים.

 

19:00          "חקר רזי הביולוגיה המולקולרית ברמת המולקולה הבודדת" - ד"ר איתן לרנר (הפקולטה למתמטיקה ומדעי הטבע - המכון למדעי החיים):

החיים מתקיימים ברבדים רבים, מרמת האורגניזם, עבור דרך הרקמות, התאים המרכיבים אותן, אברוני התא וכלה בביו-מולקולות שבתא. ביו-מולקולות אלו, חלבונים, DNA, RNA, חומצות שומניות, מטבוליטים ותרכיבים שלהם חיוניים לקיו תהליכי החיים: מטבוליזם, חלוקת תאים, מיון אותות, העברה בררנית ועוד תהליכים רבים אחרים. יחד עם זאת, מנגנון פעולתם נחקר באמצעות שיטות המאפשרות תצפית על תכונות שונות בממוצע על גבי ביו-מולקולות רבות. במפגש זה נסקור את הממצאים החשובים שנתגלו מאז התאפשר מחקר זה ברמת המולקולה הבודדת.

 

21:00          "מספרים פי-אדיים והעולם הלא ארכימדי" - פרופ' מיכאל טיומקין (הפקולטה למתמטיקה ומדעי הטבע - יו"ר מכון איינשטיין למתמטיקה):

בהרצאה אספר על מספרים פי-אדיים שחשובים לחישובים אריתמטיים באותה מידה כמו המספרים הממשיים הרגילים לנו. הצד הזה של המתמטיקה, שנקרא גם הצד הלא ארכימדי, לא מתבטא בעולם הפיזי, אבל עדיין יש לו שימושים, למשל בקריפטוגרפיה.

 

22:00          "מה צמחים יודעים לעשות שאנחנו עוד לא הבנו" - פרופ' ניר קרן (הפקולטה למתמטיקה ומדעי הטבע - המכון למדעי החיים):

צמחים מסוגלים לנצל את אור השמש ביעלות מפתיעה. התקנים מעשי ידי אדם לא מתקרבים ליכולות של הצמחים. מחקרים בתחום, ובכללם עבודות של הקבוצה שלנו, הראו שבתהליכים המתרחשים בצמחים מנוצלים אספקטים מסוימים של מכניקה קוונטית. אם נהייה חכמים מספיק להבין מהם עקרונות הפעולה של תהליכים אילו נוכל בעתיד לנצל אותם כדי לשפר טכנולוגיות של העברת אנרגיה.

 

 

חדר אובלי, בניין בית ברטר למדע

 

21:00          "הדרך המיטיבה להיפגש עם תקלה" - הגב' עמית טיברמן:

על המפגש שלנו עם אתגרי החיים, כישלונות, אכזבות וקשיים, בדרך המקדמת התאוששות וצמיחה, על פי חזית המחקרים של הפסיכולוגיה החיובית. 

 

22:00          "מתחיית העברית לעברית החיה – בין פעולות יחידים לפעילות ממסדית" - הגב' רונית גדיש (האקדמיה ללשון העברית): 

תחיית העברית בארץ ישראל בסוף המאה התשע עשרה ותחילת המאה העשרים אינה רק תוצאה של פעילות ממוסדת של ועד הלשון ושל המורים אלא גם פעולתם של יחידים. נספר את סיפוריהן של מילים חדשות ואת סיפור מחדשיהן – רב חרדי, פועל, מורה להתעמלות, בעל חנות ועוד ועוד.

 

חדר מחשבים, בניין בית ברטר למדע

17:00          "חיים בהילוך מהיר" - ד"ר איתמר הראל (הפקולטה למתמטיקה ומדעי הטבע - המכון למדעי החיים):

הזדקנות אינה מחלה מוגדרת, אלא אוסף תסמינים שמופיעים עם הגיל, ורוב בעלי החיים מזדקנים באופן דומה, גם אם קצב ההזדקנות שלהם שונה. לפיכך, אפשר ללמוד מההזדקנות של בעל חיים אחד על זו של אחר. בניסיון להבין את ההזדקנות של בני האדם חוקרים אותה במעבדה באמצעות אורגניזמים שונים, כגון מודל חדש לחקר הזקנה, דג קִילִי, שלו תוחלת חיים קצרה באופן יוצא דופן. 

 

18:00          "זריעת עננים להגברת גשם – הכיצד?" - המסטרנט אסי פישמן (הפקולטה למתמטיקה ומדעי הטבע - ההמכון מדעי כדור הארץ):

ההרצאה תציג את הרקע החברתי לצורך בזריעת עננים ואת הפוטנציאל המדעי
בהמשך יוסברו העקרונות המדעיים המאפשרים את הזריעה לאחר מכן יוצגו נסיונות שנעשו בישראל ותוצאותם
לבסוף נקבל מבט לעתיד והצצה לחלק מתוצאות ניסוי "ישראל-4" לזריעת עננים בישראל המתקרב לסיומו.
ההרצאה תציג את הרקע החברתי לצורך בזריעת עננים ואת הפוטנציאל המדעי בהמשך יוסברו העקרונות המדעיים המאפשרים את הזריעה לאחר מכן יוצגו נסיונות שנעשו בישראל ותוצאותם לבסוף נקבל מבט לעתיד והצצה לחלק מתוצאות ניסוי "ישראל-4" לזריעת עננים בישראל המתקרב לסיומו.

 

19:00          "איך להחביא את החתול של שרדינגר" - ד"ר זהר רינגל (הפקולטה למתמטיקה ומדעי הטבע - מכון רקח לפיסיקה):

בעשור האחרון משאבים רבים מושקעים בתעשייה ובאקדמיה במאמץ לבנות מחשב קוונטי. מחשב כזה, אם יבנה, יחולל מהפכה בתעשיית התרופות, בהנדסת חומרים, ובאבטחת מידע. אחד מהמקלות העיקשים בגלגלי המהפכה הוא הרגישות הרבה של מידע קוונטי לרעש. רגישות זו היא למעשה גלגול מודרני של בעיית החתול של שרידינגר. אחד מההצעות לפתרון בעיית הרגישות מערבת מצבי צבירה מגנטיים של החומר המאפשרות להחביא מידע קוונטי ביעילות רבה. על כל זאת ועוד נדבר בהרצאה.

21:00          "המשפט כרעיון" - ד"ר שרון שקרג'י (הפקולטה למשפטים):

כיצד נוצרים כללים משפטיים? מדוע יש נורמות משפטיות שונות במדינות שונות? ומה קורה כשכללים משפטיים ממדינות שונות נפגשים? כיצד קורה, למשל שחוזה נחשב תקף במדינה אחת ובטל באחרת? כיצד מתמודדים עם מצב בו אדם נחשב נשוי במדינה אחת ורווק באחרת? ההרצאה מדגימה כיצד מדינות שונות עיצבו כללים שונים ביחס לשאלות משותפות. היא תציג את הרקע החברתי וההיסטורי שהשפיע על עיצוב הכללים, ותברר כיצד ניתן לגרום לכללים השונים לעבוד יחד בעולם גלובלי. 

22:00          "המקום הקר ביקום" - ד"ר בן אוחיון (הפקולטה למתמטיקה ומדעי הטבע - מכון רקח לפיסיקה):

קרן לייזר היא אלומה של אור המרוכזת מספיק בכדי לחתוך מתכות, למדוד את המרחק של הירח, ולהפיל מטוסים מהשמים. אך לא רבים יודעים שבתנאים הנכונים, קרני לייזר מסוגלות לקרר אטומים עד לשבריר מעל האפס המוחלט. בהרצאה זו נלמד על מנגנון הקירור בלייזר, ואיך הוא קשור לאיינשטיין.

 

 

אודיטוריום, בניין נוער שוחר מדע    

 

18:00          "איינשטיין והפיזיקה שלו – אז והיום" - פרופ' ברק קול (הפקולטה למתמטיקה ומדעי הטבע - מכון רקח לפיסיקה):

השנה חגגנו 140 שנה להולדתו של אלברט איינשטיין. במקביל בשנים האחרונות התגלו גלי הכבידה אשר נצפו ע"י תורת הכבידה של איינשטיין מאה שנים קודם לכן וכעת פתחו לנו חלון חדש ליקום. בהרצאה נתאר כמה מהרעיונות הפיזיקליים המהפכניים של איינשטיין וכיצד הם הפכו מדמיון למציאות.    

 

19:00          "אמפתיה: מחשיבה על אחרים למציאות פסיכולוגית" - פרופ' אריאל כנפו-נעם וגב' ליאור אברמזון (הפקולטה למדעי החברה - המחלקה לפסיכולוגיה):

אמפתיה, הזדהות והבנה של מצבו הרגשי של מישהו אחר, מתוארת לעתים קרובות כבסיס לקיומה של החברה, וחשיבותה להבנת ההתנהגות האנושית לא מוטלת בספק. מה נדרש כדי שנחוש אמפתיה כלפי אחרים? האם זהו תהליך אוטומטי או מודע? וכיצד (ובאיזה גיל) אמפתיה מתפתחת? בהרצאה נדון בשאלות האלה ונדגים עקרונות בסיסיים באמפתיה כגון סימולציה של רגשות האחר והידבקות רגשית.

 

21:00        "האם הים התיכון התייבש לפני שישה מיליון שנים? - מחלוקת בת 50 שנה בין חוקרי הים התיכון" - פרופ' זהר גבירצמן (מכון הגיאולוגי של ישראל ופרופסור עמית בפקולטה למתמטיקה ומדעי הטבע - המכון למדעי כדור הארץ)

לפני כשישה מיליון שנים התרחש בים התיכון אירוע דרמטי וקצר במונחים גיאולוגיים (640 אלף שנה), במהלכו הפך הים התיכון לים מלוח מאוד שלא אפשר חיים בתוכו ושבקרקעיתו הצטבר גוף מלח עצום בעובי המגיע ל2 עד 3 ק"מ. האירוע הזה, הנקרא "משבר המליחות המסיני" (על שם התקופה הגיאולוגית בה הוא התרחש) מושך את תשומת ליבה של הקהילה המדעית שמעוניינת להבין מה גרם לגוף מים גדול כמו הים התיכון להפוך לים מלוח כל כך וכיצד השפיע משבר זה על האקלים והסביבה. בהקשר זה הפך בשנים האחרונות אגן הלבנט בין ישראל לקפריסין לאזור מפתח, מפני שגל חיפושי הנפט והגז של שנות האלפיים מספק נתונים חשובים שלא קיימים באגנים אחרים של הים התיכון. נתונים אלו עשויים לפתור שאלת מפתח הנמצאת במוקד הוויכוח כבר למעלה מארבעים שנה: האם הים התיכון התייבש לגמרי לפני שישה מיליון שנה או שכמות המים שנכנסה אליו דרך מצרי גיברלטר הוגבלה אך לא נחסמה לגמרי.

 

22:00          "מחשבים אף פעם לא יוכלו לעשות את *זה*" - פרופ' דפנה שחף (הפקולטה להנדסה ומדעי המחשב):

מחשבים היום מסוגלים לעשות דברים שהיו מדע בדיוני עד לא מזמן. ועדיין, יש תחומים שנחשבים מעבר ליכולתם. בהרצאה נדבר על התקדמויות בבינה המלאכותית סביב תחומים שנחשבים אנושיים במובהק, כמו הומור ויצירתיות.

 

 

לחזרה לעמוד הראשי