פרופ' אמריטוס יואב קבנצ'יק (המכון למדעי החיים - הפקולטה למתמטיקה ומדעי הטבע - האוניברסיטה העברית)

ההרצאה הועברה בתאריך 16.04.2020.

 

תקציר

 

צפיפות אוכלוסיית האדם בשילוב עם אי שמירה על כללים היגייניים וניידות גוברת יצרו את התנאים להתפשטות מחלות על פני ארצות ובין יבשות תוך גביית קרבנות לאין ספור. אחת מהן , אבעבועות שחורות, דלדלה תוך -10 שנים את ילידי אמריקה ב-90%, אך נמחקה ממפת העולם אחרי מבצע חיסון חוצה יבשות שהסתיים לקראת 1980. הוא לא היה הנסיון הראשון ששאף למיגור המחלה הווירלית מפני כדור הארץ.

קדם לו מבצע נועז ונואש בתחילת המאה ה-19, עת יבשת אמריקה גססה ממותם של עשרות מיליונים מהמגפה שנמשכה למעלה מ-10 שנים, ואותה הביאו לעולם החדש המתיישבים מספרד ופורטוגל. להצלת המושבות ביבשת החדשה הפליגה ספינה מנמל בספרד עם ילדים שנלקחו מבית יתומים ונשאו בדמם את הפתרון הגואל-חיסון מפני אבעבועות שחורות. את החיסון-המציא לא אחר מאשר רופא כפרי עם רקע מדעי (דווקא בהתנהגות ציפורים) שאפשר לו לשלב כלי מדעי אבחנתי של מחלה עם ידע שרכש בפרקטיקה רפואית בקרב אוכלוסייה כפרית. השילוב הזה אפשר לו לפתח את מה שאנו מכירים היום כחיסון- שהוא קרא בשם vaccination (מהמילה vacca₌ פרה, לכבוד המקור של החיסון) שברבות השנים הוכרה כתגלית הגדולה ברפואה בכל הזמנים. הסיפור איך מכפר קטן יצאה בשורה שהצילה את האנושות- הוא הסיפור על דמויות שתרמו לתיקון עולם, בתעוזה, תבונה, חמלה והקרבה - אך לא בהכרח זכו בארצם להוקרה הראויה.

לרשימה מכובדת זו של משוללי הוקרה נביא שתי דוגמאות היסטוריות ממלחמת העולם השנייה שאינן מוכרות דיין. גם הן התבססו על מבחן דיאגנוסטי שנועד לזהות מחלה, במקרה זה טיפוס הבהרות, מחלה קטלנית שהשתוללה במשך מאות בשנים והכריעה צבאות יותר מכלי מלחמה ודלדלה את האוכלוסייה בכל מקום שהתפרצה. לשתי הדוגמאות צדדים אנושיים אבל אירוניים במיוחד.  הראשונה היא על שני רופאים שניצלו מבחן שהמציאו הרופאים היהודים פליקס ווייל לאבחון של טיפוס הבהרות.-מחלה ממנה פחדו הנאצים ואותה זקפו –כמובן-על היהודים). הרופאים הדביקו את בני הכרך וסביבותיו עם חיידק לא אלים שבמקרה יצר תגובה חיסונית דומה לזו של הטיפוס אך ללא סימפטומים. בני המקום חשבו לתומם שהם חוסנו מפני הטיפוס, אך הרופאים עשו את זה על מנת להכריז על העיירה (בה הם ניהלו את הקליניקה המקומית) כאזור  נגוע טיפוס הבהרות- ובכך הם מנעו את כניסתם לכפר של הגרמנים אחרי פלישתם לפולין . את האמת האירונית שמאחוריה תעוזה אדירה מלווה בהבנה ואחריות רפואית- הם גילו לבני המקום ולעולם כולו רק 40 שנה אחרי!  

הדוגמה השנייה היא גם על תעוזה וידע רפואי שהתבססה על אותו מבחן פליקס-וויל לאבחון טיפוס הבהרות אך  במקרה דנן נעשה בו כלי להערכת יעילות חיסון מפני הטיפוס. אירוני במיוחד הוא שהמבחן נוצל על ידי החוקרים- שבויים פוליטיים- על מנת לשטות במנהל פרויקט נאצי לפיתוח חיסון נגד טיפוס הבהרות-במחנה הריכוז בוכנוולד (!). התרומה העיקרית למעשה ההונאה הרפואי באר מיהודי מפורסם "שגויס" לפרויקט, ובזכותו נמנע מהצבא הגרמני ליהנות מטיפול מציל חיים. התרגיל עורר אחרי המלחמה פולמוס על שאלות אתיות במקצוע הרפואה שעיקרו בקדושת החיים,  והאם כללים אלה לא תופסים בעתות מלחמה, אם אכן "במלחמה כמו במלחמה-a la guerre comme a la guerre" .