ד"ר נדב הבר - החוג למדע המדינה, הפקולטה למדעי החברה
המוזיקה חשובה מאוד לכל בני האדם ולכל הקהילות. בעזרת צלילים כסמלים, היא מבטאת רגשות עמוקים, מעניקה הרגשת שייכות למורשת שלהם ונותנת משמעות לחייהם. עבור קהילות שנדחקות לשוליים, זה אפילו חשוב יותר, מכיוון שהמוזיקה הופכת לאמצעי בו הם יכולים לבטא מה שאינם יכולים לומר בגלוי. אמצעי לבטא סולידריות עם אחרים בקהילה שלהם, לחשוף את ההיסטוריה שלהם, בעיקר כשהיסטוריה זו לא נכתבה. המוזיקה שימשה את הקהילה השחורה בארה"ב החל מתקופת העבדות ועד למאה ה-21.
ההרצאה מתמקדת בנושא הזהות.
הזהות השחורה בארה"ב נאלצה להתמודד עם תפיסות גזעניות ששלטו בתקשורת, במערכת החינוך ובאקדמיה האמריקאית, והציגו את השחורים כפחות אנושיים מאשר הלבנים. המוזיקה שימשה, בדרכים רבות, אמצעי להתמודד עם תפיסות אלה ועם התפיסות שירשו אותן במהלך השנים. כל סגנון שהתפתח בקהילה השחורה (ג'אז, בלוז, גוספל, סול, ראפ) מתקשר באופן ייחודי לשאלות של זהות שנבעו מהמצב הייחודי של השחורים בחברה האמריקאית.
ההרצאה מלווה בקליפים היסטוריים להמחשה.