חוקרים בתנועה

לוגו חוקרים בתנועה

חוקרי האוניברסיטה העברית חוזרים לבית הספר...   

תכנית לשנה"ל תשע"ח - 2017-18

מפגשי חוקרי האוניברסיטה העברית עם תלמידי כיתות ט'- י"ב ברחבי הארץ.
החוקרים מגיעים לבתי הספר להרצות על תחומי המחקר בהם הם עוסקים ולשוחח עם התלמידים.

מטרת הפעילות: לחשוף את התלמידים לחזית המחקר העכשווי, לחזק את הקשר בין בתי הספר לאקדמיה ולהרחיב את מעגל התלמידים הלומדים לימודים אקדמיים בהווה ובעתיד.

ההרצאות מיועדות לתלמידי המגמות המתאימות, בהתאם לתחום ההרצאה.

ניתן לקבוע עד שתי הרצאות בשנה לכל בית ספר תיכון. 

מספר מקסימאלי של תלמידים נוכחים בכל הרצאה: עד 60 תלמידים.

משך כל מפגש כשעה.

הפעילות ללא תשלום.

להזמנת הרצאה כתבו ל: outreach@savion.huji.ac.il
וציינו: שם הפרויקט ("חוקרים בתנועה"), שם בית הספר וכתובתו, שם איש הקשר, תפקידו, מספר טלפון וכתובת דואר אלקטרוני, שם ההרצאה, הכיתה לה מיועדת ההרצאה, מספר התלמידים הצפוי ושלושה מועדים אפשריים להרצאה (תאריכים ושעות).

 

הרצאות בתחום אמנות, מדע י החברה ומדעי הרוח

אומנות - תאטרון

 

ד"ר עמרי סמית 

מבנה התאטרון בתקופתו של שייקספיר, ויחסי הגומלין שבינו לבין הדרמה השייקספירית

 

ירושלים

ימים: ראשון וחמישי

שעות: צהריים מאוחרים ואילך

הערה: נחוצים אמצעים להקרנת תמונות וידאו

לתלמידי מסלול בגרות בתאטרון

ארכיאולוגיה

ד"ר אורי גבאי,

כתב היתדות: מהמצאת הכתב עד לעלילות גלגמש

ירושלים
יחסים בינלאומיים  

ד"ר איתן ברק, עו"ד:

1 - מיתוס הנשק הכימי

-2 -האמנה למניעת תפוצה גרעינית

קריית אונו, אור יהודה, גבעתיים, רמת גן, פתח-תקווה, תל-אביב

 

סוציולוגיה

ד"ר דבי בביס:

לא רק מטפלים שקופים: תחרויות היופי בקהילה הפיליפינית בישראל

תל-אביב והסביבה: ימי רביעי וחמישי

פילוסופיה - הגות וחינוך יהודי

ד"ר אבינועם רוזנק:

1- מהי אהבה? והמפגש של העולם הדתי עם הפילוסופיה

2 - "ציונות ומשבר הדת: מסע לעולמו הרוחני של הרב קוק"

3 - "אמונה לאחר השואה: הגות יהודית לאחר אושוויץ"

ירושלים - לתלמידי י"א-י"ב

 

יחסים בינלאומיים

ד"ר עודד לוונהיים:

1 - פיראטים, שכירי חרב, ושליטים

2 - רכיבה באופני הרים באזור הספר של ירושלים ומחשבות על הפוליטיקה הבינלאומית

ירושלים, מבשרת ציון, תל-אביב

 

היסטוריה

ד"ר דני אורבך:

1 - מלחמת האזרחים הרוסית והברון המטורף

2 - מבצע ואלקירי: ההתנגדות הגרמנית להיטלר

ירושלים וסביבתהכפר סבא, יישובי השרון

תל אביב וסביבותיה

מדעי המדינה

ד"ר נדב הבר:

שאלות של זהות במוזיקה השחורה בארה"ב

נס ציונה, ראשל"צ, רחובות, רמלה ולוד

רשתות חברתיות

ד"ר יניב דובר:

פיזיקה של מערכות חברתיות: מעברי פאזה והמבנה האטומי של חברות אנושיות.

ירושלים וסביבתה

 

מדעי המדינה

ד"ר ניקול הוכנר:

1 - מתי הומצאה הדמוקרטיה?

2 - פילוסופיה פוליטית, האמנם?

3 - האם רעיונות יכולים לשנות מציאות?

מודיעין

 

סטטיסטיקה

פרופ' מיכה מנדל:

הסטטיסטיקה בשירות המשפט

ירושלים וסביבתה

גיאוגרפיה

ד"ר תמיר גרודק:

נהרות חוצי גבולות - מלחמה ושלום בהדגמה על נהר הנילוס (היבטים פיסיים)

אזור הצפון: כרמיאל, משגב והסביבה

 

הרצאות בתחומי מדעי הטבע והרפואה

תחום ההרצאה שם המרצה וכותרת אזורים ומועדים
גנטיקה

פרופ' מיכאל ברנדייס:

ההווה הזוהר של מחזור התא

ירושלים והסביבה

פיסיקה

פרופ' גיא רון:

-1 - אנרגיה: נפט, גז, שמש, גרעינית, ומה שביניהן

2 - המודל הסטנדרטי של פיזיקת החלקיקים

ירושלים

 

כימיה

פרופ' אבי בינו:

אטומים ומולקולות: רואים אותם!

ירושלים

כימיה

פרופ' רועי שנהר:

אם נבין שמן ומים, הדברים יסתדרו מעצמם (ננו-טכנולוגיה על קצה המזלג)

ירושלים, אזור השפלה: נס ציונה, ראשל"צ, רחובות, רמלה ולוד

 

גנטיקה

פרופ' ערן משורר:

תאי גזע "כל-יכולים" ("פלוריפוטנטיים"): ממחקר עכשווי לשימוש עתידי

ירושלים וסביבתה

כימיה

פרופ' דני מנדלר:

הכימיה של טביעות אצבעות

ירושלים

כימיה

פרופ' אסף פרידלר:

על קו התפר בין הכימיה לביולוגיה: ממחקר בסיסי לפיתוח תרופות

כל הארץ

 

רפואה ווטרינרית

ד"ר ניר רודולר:

בני-אדם, בע"ח ומה ש(עובר) ביניהם

כל הארץ - ראשון-שישי

פיסיקה

פרופ' ניר ברנע:

אנרגיה גרעינית, או מה משותף לכור, כוח גרעיני ולדוד שמש?

כל הארץ

כדור הארץ

ד"ר אורי אדם:

מה קורה כשמזג האוויר בכדור הארץ משתנה?

צור הדסה, בית שמש, ביתר עילית, ירושלים

רפואה

מיקרוביולוגיה

פרופ' סיגל בן יהודה:

החיים הנסתרים של החיידקים

ירושלים בלבד

מדעי המוח

ד"ר מור נחום:

המוח המשתנה: על היכולת המופלאה של המוח שלנו לשנות את עצמו

תל אביב, הרצליה, רמת אביב, רמת השרון, ירושלים

כימיה

פרופ' אחמד מסרוואה:

כיראליות: כשהמולקולות מסתכלות במראה!!

שפות ההרצאה: ערבית ועברית

ירושלים, תל אביב, חיפה, נצרת, כפר סבא, טירה, טייבה, נתניה,

ג'לג'וליה, כוכב יאיר

פיסיקה

פרופ׳ חגי איזנברג:

על מקומיות ואל-מקומיות

ירושלים

אבולוציה

פרופ' אריאל צ׳יפמן:

שמרנות וחדשנות באבולוציה של בעלי חיים

כל הארץ

פיסיקה

פרופ' נדב כץ:

איך נבנה מחשב קוונטי?

ירושלים

רפואה

מיקרוביולוגיה

ד"ר רונן חזן:

כדור הארץ, עולם החיידקים?

האויב של האויב שלי הוא ידידי, האם זהו הפיתרון לבעיית החיידקים העמידים לאנטיביוטיקה?       

ירושלים והסביבה: ימי ראשון-שישי

 

 

 

 

 

ד"ר רונן חזן - האויב של האויב שלי הוא ידידי, האם זהו הפיתרון לבעיית החיידקים העמידים לאנטיביוטיקה?

ד"ר רונן חזן - החוג למיקרוביולוגיה, הפקולטה לרפואת שיניים

"במשך שנים רבות הם טבחו בנו וגרמו לנו לסבל בל ישוער עד שלבסוף הצלחנו להקים חומת מגן שבלמה אותם. 

לזמן מה חשבנו שנפטרנו מעונשם של אלה. אך מסתבר שהם חוזרים, ובגדול!

!!! Winter is coming

בהרצאה נדון במצב ונתמקד בפתרון עתיק המחדש ימיו ומהווה תקווה במלחמה האינסופית כנגדם. 

  • האם שימוש באויב הכי נחרץ שלהם יביא את הישועה?
  • האם האויב של אויבינו יהיה ידידנו?

אה, כן. אנחנו מדברים על החיידקים".

הרצאות בתחום האמנות

המרצה וההרצאה

אזורים ומועדים

ד"ר עמרי סמית 

מבנה התאטרון בתקופתו של שייקספיר, ויחסי הגומלין שבינו לבין הדרמה השייקספירית

ירושלים - 

ימי חמישי בצהריים –

לתלמידי מסלול בגרות בתאטרון

 

 

ד"ר עמרי סמית - מבנה התאטרון בתקופתו של שייקספיר, ויחסי הגומלין שבינו לבין הדרמה השייקספירית

ד"ר עמרי סמית - החוג לתאטרון ולימודי אמנויות, הפקולטה למדעי הרוח

ההרצאה תסקור בקווים כלליים את התפתחות מבנה התאטרון בתקופתו של שייקספיר, ואת מקומו בשגרת החיים של לונדון.

 

מבנה התאטרון והמאפיינים שלו השפיעו על טכניקות הכתיבה הדרמטית של שייקספיר ובני דורו: אלה ידעו לנצל את יתרונותיו של המבנה, ואף להפוך את חסרונותיו ליתרונות. שייקספיר "תפר" את מחזותיו במיוחד לפי גזרתו של מבנה התאטרון שרווח בתקופתו; לכן, ניתן לפענח מחזות אלה ולרדת לעומקם רק כאשר משחזרים את אופני הצגתם במבנה זה.

הרצאות בתחומי מדעי החברה ומדעי הרוח

תחום ההרצאה  שם המרצה וכותרת אזורים ומועדים
ארכיאולוגיה

ד"ר אורי גבאי,

כתב היתדות: מהמצאת הכתב עד לעלילות גלגמש

ירושלים

יחסים בינלאומיים  

ד"ר איתן ברק, עו"ד:

1 - מיתוס הנשק הכימי

-2 -האמנה למניעת תפוצה גרעינית

קריית אונו, אור יהודה, גבעתיים, רמת גן, פתח-תקווה, תל-אביב

 

סוציולוגיה

ד"ר דבי בביס:

לא רק מטפלים שקופים: תחרויות היופי בקהילה הפיליפינית בישראל

תל-אביב והסביבה: ימי רביעי וחמישי

פילוסופיה

ד"ר אבינועם רוזנק:

1- מהי אהבה? והמפגש של העולם הדתי עם הפילוסופיה

2 - "ציונות ומשבר הדת: מסע לעולמו הרוחני של הרב קוק"

3 - "אמונה לאחר השואה: הגות יהודית לאחר אושוויץ"

ירושלים - לתלמידי י"א-י"ב

 

יחסים בינלאומיים

ד"ר עודד לוונהיים:

1 - פיראטים, שכירי חרב, ושליטים

2 - רכיבה באופני הרים באזור הספר של ירושלים ומחשבות על הפוליטיקה הבינלאומית

ירושלים, מבשרת ציון, תל-אביב

 

היסטוריה

ד"ר דני אורבך:

1 - מלחמת האזרחים הרוסית והברון המטורף

2 - מבצע ואלקירי: ההתנגדות הגרמנית להיטלר

ירושלים וסביבתהכפר סבא, יישובי השרון

תל אביב וסביבותיה

מדעי המדינה

ד"ר נדב הבר:

שאלות של זהות במוזיקה השחורה בארה"ב

נס ציונה, ראשל"צ, רחובות, רמלה ולוד

רשתות חברתיות

ד"ר יניב דובר:

המבנה האטומי החברתי ומצבי צבירה של קבוצות אנשים ברשת החברתית

ירושלים וסביבתה

 

מדעי המדינה

ד"ר ניקול הוכנר:

1 - מתי הומצאה הדמוקרטיה?

2 - פילוסופיה פוליטית, האמנם?

3 - האם רעיונות יכולים לשנות מציאות?

מודיעין

 

סטטיסטיקה

פרופ' מיכה מנדל:

הסטטיסטיקה בשירות המשפט

ירושלים וסביבתה

גיאוגרפיה

ד"ר תמיר גרודק:

נהרות חוצי גבולות - מלחמה ושלום בהדגמה על נהר הנילוס (היבטים פיסיים)

אזור הצפון: כרמיאל, משגב והסביבה

ד"ר אורי גבאי - ​​​​​​​כתב היתדות: מהמצאת הכתב עד לעלילות גלגמש

ד"ר אורי גבאי - החוג לארכאולוגיה, הפקולטה למדעי הרוח

בהרצאה זו נסקור את התפתחות הכתב הראשון המוכר בהיסטוריה: כתב היתדות שהתפתח במסופוטמיה (עירק של ימינו) לפני יותר מ- 5000 שנה.

  • - מדוע התפתח הכתב? ולאילו צרכים?
  • - אילו שפות נכתבו בו?
  • - איך פענחו אותו?
  • - אילו יצירות ספרותיות נכתבו בו?

- ומהי עבודתם של חוקרי כתב היתדות בימינו?

ד"ר איתן ברק, עו"ד - מיתוס הנשק הכימי

 ד"ר איתן ברק, עו"ד - המחלקה ליחסים בינלאומיים, הפקולטה למדעי החברה

העולם התעורר ודרש מעורבות בינלאומית במלחמה בסוריה רק לאחר אוגוסט 2013, עת כוחות המשטר עשו שימוש בנשק כימי אשר הפעלתו הוגדרה כחציית קו אדום בידי נשיא ארה"ב. זאת, הגם שיותר מ-100 אלף בני אדם נהרגו בסוריה לפני כן בשל שימוש באמצעי לחימה "מקובלים".

האמנם כלי נשק זה, שלפי ההערכות השונות גרם באותה תקרית למות 300 עד 1500 איש, אכן שונה מבחינה מוסרית משאר כלי הנשק "הקונבנציונאליים"?

בהרצאה נסקור ונחשוף את הדרך המפתיעה שבה הקהילה הבינלאומית בידלה את הנשק הכימי מכלי משחית אחרים והתגבש טאבו סביב הפעלתו.

 

ד"ר איתן ברק, עו"ד - האמנה למניעת תפוצה גרעינית

 

ד"ר איתן ברק, עו"ד - המחלקה ליחסים בינלאומיים, הפקולטה למדעי החברה

 

למרות שנשק גרעיני נחשב ל"משווה הגדול" רק מיעוט מבוטל של מדינות בחר להתחמש בו בעולם של "סעד עצמי", כביטוי מומחה בכיר ליחסים בינלאומיים. ברם, חלקן, שהינן במקביל החברות הקבועות במועצת הביטחון, מחזיקות בנשק ובה בעת חברות באמנה שחותרת לכאורה לא רק למנוע את התפשטות הנשק אלא גם להכחיד את המלאי הקיים.

  • - כיצד אירעה אנומליה זו?
  • - מהי "דילמת היונים"?
  • - מה הן הערבויות החיוביות והשליליות?
  • - וכיצד אירע שמדינות שהפרו את האמנה למעשה חיזקו אותה?

 

בהקשר הישראלי יובהר מדוע ישראל מנועה מלהצטרף לאמנה במעמד בו נמצאות החברות הקבועות במועצת הביטחון ומדוע עד היום ישראל סובלת יותר מכל מדינה אחרת מהעובדה שבתחילה נקבע תוקפה של האמנה ל-25 שנה?

על שאלות אלו ואחרות נענה במסגרת הרצאה זו.

ד"ר דבי בביס - לא רק מטפלים שקופים: תחרויות היופי בקהילה הפיליפינית בישראל

ד"ר דבי בביס - החוג לסוציולוגיה, מכון למחקר על שם הרי ס. טרומן למען קידום השלום

לא רק מטפלים שקופים: תחרויות היופי בקהילה הפיליפינית בישראל

 

תחרויות היופי בקהילה הפיליפינית בישראל הינן תופעה נפוצה המתקיימת בסופי שבוע בדרום תל אביב ובערים אחרות בארץ. התחרויות הן מגוונות וכוללות בין היתר שמלות ערב, שמלות פיליפיניות מסורתיות ובגדים אתניים מהאזורים השונים של הפיליפינים.                                     

במסגרת ההרצאה אציג את תחרויות היופי בליווי תמונות וכן אנתח את משמעויותיהן של התחרויות עבור המתמודדות/ים, המארגנים וכלל הקהילה.

ד"ר אבינועם רוזנק - מהי אהבה? והמפגש של העולם הדתי עם הפילוסופיה

ד"ר אבינועם רוזנק - הפקולטה למדעי הרוח

 

היכרות עם הבעיות היסודיות של הדת במפגשה עם טיעונים פילוסופיים וכיצד אלה מקבלים ביטוי בדיאלוג "המשתה" של אפלטון.

ההרצאה תעמוד על ההשלכות של המשבר ועל התבטאויותיה בהגות היהודית.

ד"ר אבינועם רוזנק - ציונות ומשבר הדת: מסע לעולמו הרוחני של הרב קוק

ד"ר אבינועם רוזנק - הפקולטה למדעי הרוח

 

המאבק בין דת ומדינה ובין יהדות לדמוקרטיה הוא מאבק מוכר. עיון במשנתו של הרב קוק יכול לעורר את המחשבה על אפשרויות של זיקות אחרות בין העולם החילון לעולם הדת -  ונתחקה אחר כיוונים אלה.

ד"ר אבינועם רוזנק - אמונה לאחר השואה: הגות יהודית לאחר אושוויץ

ד"ר אבינועם רוזנק - הפקולטה למדעי הרוח

כיצד הגיבה ההגות היהודית למשבר האמונה שצמח לאחר השואה? המפגש יכלול מפגש עם כמה תפיסות פוסט-שואתיות.

ד"ר דני אורבך - מלחמת האזרחים הרוסית והברון המטורף

ד"ר דני אורבך - החוגים להיסטוריה ולימודי אסיה, הפקולטה למדעי הרוח 

בהרצאה ננדוד הרחק לערבות מונגוליה, בתקופה הפרועה של מלחמת האזרחים הרוסית בין הקומוניסטים למלוכנים, האדומים ללבנים. נדבר על אחד העריצים הקטנים אך ההזויים ביותר בתקופה: רומן פון אונגרן-שטרנברג, מנהיג כנופיית הרפתקנים בינלאומית שניסה להקים מחדש את האימפריה האבודה של ג'ינג'יס חאן - ושילב בין בודהיזם מיסטי, נצרות אורתודוקסית ושנאה בוערת ליהודים. 

 

ד"ר דני אורבך -מבצע ואלקירי: ההתנגדות הגרמנית להיטלר

ד"ר דני אורבך - החוגים להיסטוריה ולימודי אסיה, הפקולטה למדעי הרוח 

במלחמת העולם השנייה, בלב הפיקוד של הצבא הגרמני, פעלה מחתרת אנטי-נאצית חשאית שניסתה להתנקש בהיטלר ולחסל את המשטר הנאצי. אותם קצינים השתמשו בשלל אמצעים יצירתיים: בקבוקי ליקר מתפוצצים, תערוכות מוזיאון ממולכדות ומחבלים מתאבדים.

 

בהרצאה נדבר על אותם לוחמי התנגדות גרמנים, המניעים שלהם, יחסם לשואה ולרצח היהודים, ועל הסוד של כריזמה מהפכנית.

ד"ר יניב דובר - פיזיקה של מערכות חברתיות: מעברי פאזה והמבנה האטומי של חברות אנושיות.

ד"ר יניב דובר - בי"ס למנהל עסקים

 

במדעי הטבע פותחו תורות מדויקות ואמינות. מה לגבי מדעי החברה? האם אי פעם ניתן יהיה להבין לעומק ולנבא פשע? משברים כלכליים? עוני? האם בני אדם עד כדי כך מורכבים ובלתי ניתנים לניבוי? בהרצאה נדבר על מדע חדש שמוצא תשובות מפתיעות. המדע מאחד מדענים מתחומים שונים, מפיזיקה, מתמטיקה ועד סוציולוגיה וכלכלה. כדוגמא, אדבר על המחקר שלי ושל שותפיי בישראל ובעולם. אנחנו מוצאים שקבוצות של בני אדם, מקטנות ועד ענקיות, מראות תבניות מפתיעות, אוניברסליות, של התנהגות קולקטיבית בסיסית וסדורה. אנחנו גם נציץ אל תוך המבנה הפנימי הנסתר של רשתות חברתיות הקובע אם הן ישרדו או ייעלמו.

ד"ר ניקול הוכנר - מתי הומצאה הדמוקרטיה?

ד"ר ניקול הוכנר - התכנית ללימודי תרבות, המחלקה למדע המדינה, הפקולטה למדעי החברה

 

המילה דמוקרטיה באה מיוונית עתיקה, אבל לא צריך להיות היסטוריון כדי להבין כי המציאות ביוון העתיקה לא דומה למה שאנחנו מבינים היום כדמוקרטיה, אז מתי נולד המשטר שאנחנו חיים בו היום? 

ד"ר ניקול הוכנר - פילוסופיה פוליטית, האמנם?

ד"ר ניקול הוכנר - התכנית ללימודי תרבות, המחלקה למדע המדינה, הפקולטה למדעי החברה

האם לפוליטיקה יש מה לחפש בחקר הפילוסופיה? נהוג לומר כי הפוליטיקאי מלכלך את ידיו, אם כן אפשר לומר כי לפילוסוף אין ידיים... האחד עסוק במציאות הכי קונקרטית של יחסי כוח ושליטה, והשני עסוק ברעיונות מופשטים ואמיתות נצחיות שאין להם אחיזה במציאות. אחד עסוק במישור הממשי והשני בעולם האידיאות, האם אפשר להפגיש אותם ולייצר פילוסופיה פוליטית?  

ד"ר ניקול הוכנר -האם רעיונות יכולים לשנות מציאות?

​​​​​​​ד"ר ניקול הוכנר - התכנית ללימודי תרבות, המחלקה למדע המדינה, הפקולטה למדעי החברה

האם רעיונות הצליחו לשנות מציאות הפוליטית? או שאין מציאות ללא תפיסות רעיוניות? 

ד"ר עודד לוונהיים - פיראטים, שכירי חרב, ושליטים

 

ד"ר עודד לוונהיים - המחלקה ליחסים בינלאומיים, הפקולטה למדעי החברה

 

הרצאה זו סוקרת את התהליך ההיסטורי בו מדינות ריבוניות הפכו להיות השחקנים היחידים המורשים להפעיל כוח במערכת הבינלאומית בעוד שעד לפני כמה מאות שנים ספורות היו במערכת הבינלאומית שחקנים רבים שהפעילו כוח בדרגות כאלה ואחרות של לגיטימציה, כמו למשל קציני ים חופשיים, שכירי חרב, בריגאנדים ובנדיטים (שודדים), ופיראטים, כיום רק למדינות מוקנה הזכות הלגיטימית להפעיל כוח במערכת הבינלאומית. כל מי שמפעיל כוח שלא ברשות המדינה נקרא פושע, טרוריסט, וכדומה. כיצד קרה השינוי המעניין הזה, שבמהלכו המדינה הפכה להיות בעלת המונופול על הפעלת כוח צבאי במערכת הבינלאומית? כיצד השפיע שינוי זה על ההבנה של אלימות המופעלת על ידי שחקנים לא-מדינתיים, ועל התגובה שמדינות נוקטות כלפי שחקנים כאלה כיום? מדוע בעבר מדינות יכלו לשתף פעולה באופן גלוי ורשמי עם פירטים או שכירי חרב, ואילו היום רובן אינן עושות זאת יותר, מנסות להסתיר שיתוף פעולה כזה אם קיים או מוצאות תירוצים מעניינים לקיומו?

דרך הסיפור של הפירטים, שכירי החרב, ומפעילי האלימות הלא-מדינתיים, הפרטיים, האחרים, אפשר לעמוד על שינויים יסודיים בפוליטיקה הבינלאומית שאירעו בארבע מאות השנים האחרונות ולהבין טוב יותר את המשמעות של איומים כמו טרור או פשע מאורגן בימינו.

ד"ר עודד לוונהיים - רכיבה באופני הרים באזור הספר של ירושלים ומחשבות על הפוליטיקה הבינלאומית

ד"ר עודד לוונהיים - המחלקה ליחסים בינלאומיים, הפקולטה למדעי החברה

בהרצאה זו, אני משתף את השומעים בחוויות השונות העולות ממסלול הרכיבה שלי באופניים מביתי, במבשרת ציון, לקמפוס הר הצופים בירושלים. מסלול הרכיבה שלי עובר דרך אזורי ספר של ירושלים, ובמהלכו אני רוכב לאורך תוואי גדר ההפרדה בין ישראל לפלסטינים, רואה שרידים של כפרים פלסטיניים שניטשו או הוחרבו במלחמת 1948, חולף סמוך לאנדרטה לזכר פיגועי הטרור של 9/11, ועד לתהליך הבנייה המתמשך של בונקר חסין מפני התקפה גרעינית לממשלת ישראל. המרחב הנחשף בפניי ברכיבה זו הוא מרחב של אלימות: אלימות של העבר, של ההווה ושל העתיד. השיחה מבוססת על ספר שפרסמתי בעקבות הרכיבה הזו ובו אני דן ברגשות השונים העולים בי למראה הנוף הזה. אני עוסק בשאלה של הזיקה בין הנוף הפיזי לבין הנוף הפנימי, הנפשי, שלנו כתושבי הארץ הזו, ושואל מהו המחיר, החברתי, הפוליטי, המקצועי, של הכרה והתמודדות עם הכאב שמייצרת האלימות הזו אצל הצדדים השונים של הסכסוך בארץ שלנו. הרכיבה באופניים, שהיא ביסודה איטית הרבה יותר מנסיעה ברכב מאפשרת סטייה ממסלולים קבועים ומוגדרים מראש, מייצרת פנאי להתבוננות מעמיקה במרחב, שרובינו חולפים בו יום יום מבלי לבחון אותו לעומק.

ד"ר תמיר גרודק - נהרות חוצי גבולות – מלחמה ושלום בהדגמה על נהר הנילוס (היבטים פיסיים)

 

ד"ר תמיר גרודק - המחלקה לגיאוגרפיה, הפקולטה למדעי החברה

 

נהרות החוצים גבולות מדיניים מאפשרים מחד יצירת נתיב סחר המביא תועלת לכל המדינות היושבות לגדות הנהר ומאידך לאיומי מלחמה על זכויות המים.

נהר הנילוס החוצה תשע גבולות מדיניים משמש כעורק החיים של מצרים על 80+ מיליון תושביה. הסכמים שנחתמו בשנת 1929 מעניקים למצרים שליטה כמעט מוחלטת על מקורות הנילוס גם בכל המדינות בהן הוא עובר. התפתחות וגידול אוכלוסייה במדינות העניות שבמעלה הנהר יוצר לחץ על מקורות המים המוגבלים של הנילוס. האם איומי המלחמה של מצרים יתממשו? האם ייתכן פתרון של שלום?  

ד"ר נדב הבר - שאלות של זהות במוזיקה השחורה בארה"ב

 

ד"ר נדב הבר - החוג למדע המדינה, הפקולטה למדעי החברה

 

המוזיקה חשובה מאוד לכל בני האדם ולכל הקהילות. בעזרת צלילים כסמלים, היא מבטאת רגשות עמוקים, מעניקה הרגשת שייכות למורשת שלהם ונותנת משמעות לחייהם. עבור קהילות שנדחקות לשוליים, זה אפילו חשוב יותר, מכיוון שהמוזיקה הופכת לאמצעי בו הם יכולים לבטא מה שאינם יכולים לומר בגלוי. אמצעי לבטא סולידריות עם אחרים בקהילה שלהם, לחשוף את ההיסטוריה שלהם, בעיקר כשהיסטוריה זו לא נכתבה. המוזיקה שימשה את הקהילה השחורה בארה"ב החל מתקופת העבדות ועד למאה ה-21.

ההרצאה מתמקדת בנושא הזהות.

הזהות השחורה בארה"ב נאלצה להתמודד עם תפיסות גזעניות ששלטו בתקשורת, במערכת החינוך ובאקדמיה האמריקאית, והציגו את השחורים כפחות אנושיים מאשר הלבנים. המוזיקה שימשה, בדרכים רבות, אמצעי להתמודד עם תפיסות אלה ועם התפיסות שירשו אותן במהלך השנים. כל סגנון שהתפתח בקהילה השחורה (ג'אז, בלוז, גוספל, סול, ראפ) מתקשר באופן ייחודי לשאלות של זהות שנבעו מהמצב הייחודי של השחורים בחברה האמריקאית.

ההרצאה מלווה בקליפים היסטוריים להמחשה.

פרופ' מיכה מנדל - הסטטיסטיקה בשירות המשפט

פרופ' מיכה מנדל - המחלקה לסטטיסטיקה, הפקולטה למדעי החברה

תביעות אזרחיות או תביעות פליליות נדונות פעמים רבות בבית המשפט, כאשר כל צד מנסה להביא ראיות לצדקת טענותיו. לדוגמא, המחלקה לזיהוי פלילי מציגה לעתים בפני בית המשפט בדיקה המציינת את מספר חלקיקי הירי שנמצאו על  כפות ידיו של חשוד כראייה המקשרת את אותו האדם לאירוע ירי. דוגמא אחרת היא הצגת נתונים כי תחלואה באזור מסוים גבוהה מזו של האוכלוסייה הכללית בתביעה אזרחית, כפי שלמשל קרה במקרה של חיילי השייטת שצללו בקישון.

עד כמה חזקות הראיות שמביעים הצדדים השונים? עד כמה סביר כי ראייה התומכת בטענה של צד אחד למעשה התקבלה באופן מקרי ולא בשל אשמתו של הצד השני? בשנים האחרונות יש יותר ויותר דרישה לשימוש בסטטיסטיקה בעת הצגה של ראיות בפני בית המשפט.

 

בהרצאתי אנסה להסביר את החשיבות בהערכה מדעית-סטטיסטית של חוזק ראייה ואת הקשיים והאתגרים בביצוע הערכה זו. לשם כך אשתמש בדוגמאות שפורטו למעלה ובאחרות.

הרצאות בתחומי מדעי הטבע והרפואה

 
תחום ההרצאה    המרצה וההרצאה אזורים ומועדים
גנטיקה

פרופ' מיכאל ברנדייס:

ההווה הזוהר של מחזור התא

ירושלים והסביבה

פיסיקה

פרופ' גיא רון:

-1 - אנרגיה: נפט, גז, שמש, גרעינית, ומה שביניהן

2 - המודל הסטנדרטי של פיזיקת החלקיקים

ירושלים

 

כימיה

פרופ' אבי בינו:

אטומים ומולקולות: רואים אותם!

ירושלים

כימיה

פרופ' רועי שנהר:

אם נבין שמן ומים, הדברים יסתדרו מעצמם (ננו-טכנולוגיה על קצה המזלג)

ירושלים

 

גנטיקה

פרופ' ערן משורר:

תאי גזע "כל-יכולים" ("פלוריפוטנטיים"): ממחקר עכשווי לשימוש עתידי

ירושלים וסביבתה

כימיה

פרופ' דני מנדלר:

הכימיה של טביעות אצבעות

ירושלים

כימיה

פרופ' אסף פרידלר:

על קו התפר בין הכימיה לביולוגיה: ממחקר בסיסי לפיתוח תרופות

ירושלים

רפואה ווטרינרית

ד"ר ניר רודולר:

בני-אדם, בע"ח ומה ש(עובר) ביניהם

כל הארץ - ראשון-שישי

פיסיקה

פרופ' ניר ברנע:

אנרגיה גרעינית, או מה משותף לכור, כוח גרעיני ולדוד שמש?

כל הארץ

כדור הארץ

ד"ר אורי אדם:

מה קורה כשמזג האוויר בכדור הארץ משתנה?

צור הדסה, בית שמש, ביתר עילית, ירושלים

רפואה

מיקרוביולוגיה

פרופ' סיגל בן יהודה:

החיים הנסתרים של החיידקים

ירושלים בלבד

רפואה

ריפוי בעיסוק

ד"ר מור נחום:

המוח המשתנה: על היכולת המופלאה של המוח שלנו לשנות את עצמו

תל אביב, הרצליה, רמת אביב, רמת השרון, ירושלים

כימיה

פרופ' אחמד מסרוואה:

כיראליות: כשהמולקולות מסתכלות במראה!!

שפות ההרצאה: ערבית ועברית

ירושלים, תל אביב, חיפה, נצרת, כפר סבא, טירה, טייבה, נתניה, ג'לג'וליה, כוכב יאיר

פיסיקה

פרופ׳ חגי איזנברג:

על מקומיות ואל-מקומיות

ירושלים

אבולוציה

פרופ' אריאל צ׳יפמן:

שמרנות וחדשנות באבולוציה של בעלי חיים

ירושלים

פיסיקה

פרופ' נדב כץ:

איך נבנה מחשב קוונטי?

ירושלים

רפואה

מיקרוביולוגיה

ד"ר רונן חזן:

כדור הארץ, עולם החיידקים?

ירושלים והסביבה: ימי ראשון-שישי

ד"ר אורי אדם - מה קורה כשמזג האוויר בכדור הארץ משתנה?

 

ד"ר אורי אדם - המכון למדעי כדור הארץ, הפקולטה למתמטיקה ומדעי הטבע

 

משחר ההיסטוריה, הרצון של בני האדם להבין את השינויים המתחוללים בסביבת המחייה שלנו, כגון חילופי העונות, תנועתם של גרמי השמיים, סופות עזות, והשינויים באורך היום, היווה כוח מניע חשוב בהתפתחות המדעית והטכנולוגית של האנושות. שינויים גדולים במזג האוויר של כדור הארץ הובילו בעבר להכחדת הדינוזאורים ולהגירה של אבותינו בין יבשות, ועלולים בעתיד הקרוב להוביל לשינויים מרחיקי לכת כתוצאה מהתחממות כדור הארץ. ההבנה המצטברת של חוקי הטבע ושל ההיסטוריה של כדור הארץ מאפשרת לנו כיום להבין חלק מהשינויים שהתחוללו בעבר ואף לחזות מה יקרה בעתיד.

בהרצאה אספר כיצד כדור הארץ השתנה בעבר, כיצד הוא עשוי להשתנות בעתיד, ומה מניע שינויים אלה. 

ד"ר אחמד מסרוואה - כיראליות: כשהמולקולות מסתכלות במראה!!

ד"ר אחמד מסרוואה - המכון לכימיה, הפקולטה למתמטיקה ומדעי הטבע

 

שפות ההרצאה: ערבית ועברית

כיראליות היא תופעת "סימטריה" שקיימת במערכות ענקיות כמו היקום ובמערכות זעירות כמו אטום בודד אחד. כיראליות מאוד חיונית ונחשבת לתכונה בעלת חשיבות לקיום החיים על פני כדור הארץ.

בכדי להבין את התופעה הזאת נא הביטו על יד ימין ויד שמאל שלכם. הן זהות זו לזו בצורה, במספר האצבעות, במרחק בין האצבעות, במשקל ובסדר שלהן וכד'. אלא שאחת היא תמונת ראי של השנייה ואם נשים אחת מעל השנייה הן לא מתלכדמות, כלומר לא משנה כמה תסובבו את האחת, היא לעולם לא תחפוף את השנייה.

הבדל כזה קיים במולקולות כיראליות: מולקולות דומות, שיש להן אותו הרכב אטומים שמסודרים באותו סדר, רק שאחת היא תמונת ראי של השנייה. מדענים מצאו כי שתי תמונות הראי למולקולות כיראליות יכולות להיות בעלות פעולות ביולוגיות שונות, לכן, למולקולות כאלה יש חשיבות רבה בפעילות התרופות.

בהרצאה נדון בתופעת הכיראליות באופן כללי, הכיראליות במולקולות אורגניות וחשיבותה בתרופות.

ד"ר מור נחום - המוח המשתנה: על היכולת המופלאה של המוח שלנו לשנות את עצמו

 

ד"ר מור נחום - בית הספר לריפוי בעיסוק, הפקולטה לרפואה

 

בהרצאה יתוארו השינויים שחלים במוח של אנשים בוגרים (מכונה גם "פלסטיות של המוח"). תוך דיון במקרים מפורסמים בספרות המקצועית על אנשים עם פגיעות מוחיות ואנשים בעלי יכולות מומחיות שונות, נבין כיצד המוח מסוגל להשתנות, בכל גיל. נבין אילו שיטות יעילות לשיפור היכולות של המוח, תוך שימת דגש על טיפולים ממוחשבים וניידים לשיפור בריאות הנפש. נדבר גם על טכנולוגיות בעולם האמתי המשמשות לשיקום של חולים עם פגיעות מוחיות.

בסיום ההרצאה נדבר גם על העתיד של תרפיות מבוססות-מוח, ובייחוד על ממשק מוח-מחשב. 

ד"ר ניר רודולר - בני-אדם, בע"ח ומה ש(עובר) ביניהם

 

ד"ר ניר רודולר, רכז תחום בריאות הציבור, ביה"ס לרפואה ווטרינרית, הפקולטה לחקלאות, מזון וסביבה ע"ש רוברט ה. סמית

 

השלב שבו בויתו בע"ח וחברת האדם הפכה לחברה של יישובי קבע וטיפוח החקלאות יצרה אינטראקציה בלתי אמצעית בינינו לבין בע"ח שמסביבנו. ההרצאה מדגימה את הקשר הזה באספקט של בריאות הציבור ותעסוק בנושאים שונים ומגוונים כגון:

  • - מזון-בע"ח ובריאות הציבור.
  • - (סלמונלה, ברוצלה) מחלות המועברות ע"י בע"ח שעיצבו את ההיסטוריה האנושית.
  • - מחלות חדשות ומתחדשות אשר מגיעות לעיתים קרובות לכותרות (אבולה, נגיף הזיקה, אנתרקס).
  • - אפידמיולוגיה של מחלות בולטות בארץ (כלבת).
  • - ועוד...
בהרצאה יינתנו דוגמאות רבות של אירועים בולטים בתחום אשר ידגימו את חשיבותו ואת הדינמיקה של מעבר מחוללי מחולת שונות בעולם משתנה.

ד"ר רונן חזן - כדור הארץ, עולם החיידקים?

ד"ר רונן חזן - החוג למיקרוביולוגיה, הפקולטה לרפואת שיניים

אנו רגילים לחשוב על החיידקים בהקשר של מחלות, אולם תפקידם והשפעתם נרחבים בהרבה.

בהרצאה נראה ונדגים כמה מ"פלאות" עולם החיידקים ונדון כיצד הם משפיעים על העולם בכלל ועלינו בפרט בצורות מפתיעות שלא תמיד חשבנו עליהם.

פרופ' אבי בינו - אטומים ומולקולות: רואים אותם!

 

פרופ' אבי בינו - המכון לכימיה, הפקולטה למתמטיקה ומדעי הטבע

 

איך הצליח השילוב המנצח בין קרני הרנטגן לגבישים, לפני כמאה שנים, להאיר את עולמם של האטומים והמולקולות ולאפשר לנו לראותם? איך ניתן בתוך שעות מספר, לפענח מבנה מולקולרי של חומר ולצפות במבנים

המופלאים של החלקיקים הזעירים המרכיבים את היקום ואותנו?...

פרופ' אסף פרידלר - על קו התפר בין הכימיה לביולוגיה: ממחקר בסיסי לפיתוח תרופות

 

פרופ' אסף פרידלר - ראש החוג לכימיה, המכון לכימיה

 

אנו משתמשים בגישה רב-תחומית למחקר אינטראקציות החלבונים בתא החי במצב בריא ובעת מחלה, במטרה להשתמש במידע זה כבסיס לתכנון תרופות מסוג חדש. ההרצאה תעסוק במחקר של מחלות ברמה המולקולרית כבסיס לפיתוח תרופות נגד סרטן ונגד איידס. במסגרת זו אדבר על הנושאים הבאים:

- מהם חלבונים? המולקולות הממלאות את התפקידים המרכזיים בתא.

- כיצד חוקרים מערכות ביולוגיות? מהרמה התאית לרמה המולקולרית.

- שיטות כמותיות למחקר מערכות ביולוגיות: למה חשוב להשתמש בכימיה, פיסיקה ומחשבים?

- איך מתכננים תרופות?

- אינטראקציות בין חלבונים כמטרה לפיתוח תרופות למחלות שונות: הרעיון, הבעיות וההתקדמות שנעשתה עד כה.

- הגישה הכללית למחקר במעבדתנו.

- חלבונים חסרי מבנה ותרופות נגד סרטן.

- תרופות לאיידס ומה אנחנו עושים בנדון. קצת על המטרות התרופתיות הקיימות, למה צריך חדשות ואיך אנו תוקפים את הבעיה.

פרופ' אריאל צ'יפמן - שמרנות וחדשנות באבולוציה של בעלי חיים

פרופ' אריאל צ׳יפמן - המחלקה לאקולוגיה, אבולוציה והתנהגות, המכון למדעי החיים ע"ש סילברמן, ​​​​​​​הפקולטה למתמטיקה ומדעי הטבע

כאשר מסתכלים על המגוון העצום בעולם החי, עולות שתי תופעות מנוגדות. מצד אחד ישנן תכונות המשותפות לקבוצה גדולה של בעלי חיים, וכמעט לא עוברות שינוי במהלך האבולוציה. מצד שני, תכונות חדשות מופיעות יש מאין, והחדשנות היא מאפיין מרכזי של התהליך האבולוציוני. בהרצאה נסביר מה גורם לשמרנות האבולוציונית בבעלי חיים, ומהם המנגנונים המונעים שינוי. מצד שני נדון במקורות של חדשנות אבולוציונית ובמנגנונים המניעים שינוי. ההסברים לשני סוגי התהליכים נעוצים בתהליכי התפתחות עוברית ובמבנה הגנטי והמולקולרי של העובר המתפתח.

בהרצאה נבין כיצד אבולוציה והתפתחות עוברית קשורים זה בזה וכיצד שינויים בהתפתחות מניעים שינויים אבולוציוניים.

פרופ' גיא רון - אנרגיה: נפט, גז, שמש, גרעינית, ומה שביניהן

 

פרופ' גיא רון - מכון רקח לפיסיקה, הפקולטה למתמטיקה ומדעי הטבע

 

הצבא אולי צועד על קיבתו, אבל העולם עובד על אנרגיה…..

בהרצאה אדון באנרגיה על סוגיה השונים, אסקור את ההשפעה של הפקת אנרגיה על צרכי היום-יום ואדון באנרגיה חלופית וברת קיימא ועל הפוטנציאל למעבר עתידי לשימוש רחב היקף בתחליפי נפט.

פרופ' גיא רון - המודל הסטנדרטי של פיזיקת החלקיקים

 

פרופ' גיא רון - מכון רקח לפיסיקה, הפקולטה למתמטיקה ומדעי הטבע

 

המודל הסטנדרטי של פיזיקת החלקיקים נבנה בעבודה מאומצת של אלפי פיזיקאים החל משנות השלושים של המאה הקודם. על פי מודל זה, הכול ביקום מורכב ממספר קטן יחסית של חלקיקים בסיסיים אשר יחסי הגומלין ביניהם מייצרים את כל החומר הנראה ביקום. מודל זה הינו התיאור הטוב ביותר כיום המסביר את מגוון התופעות הפיזיקליות בהן אנו נתקלים.

בהרצאה אסקור את המודל הסטנדרטי ואת התגליות החשובות ביותר בפיזיקת החלקיקים של המאה האחרונה.

פרופ' דני מנדלר - הכימיה של טביעות אצבעות

פרופ' דני מנדלר - המכון לכימיה, הפקולטה למתמטיקה ומדעי הטבע

השימוש בטביעות אצבע כאמצעי לזיהוי אנשים החל במאה ה-19. מהן טביעות אצבע, כיצד הן נוצרות ומדוע ניתן לזהות באמצעותן כל אדם?

ההרצאה תעסוק בנושאים שונים הקשורים לטביעות אצבע החל מההיסטוריה של השימוש בהן וכלה בשיטות השונות והחדישות שפותחו לזיהוי יעיל יותר של טביעות אצבע וטביעות אחרות.

במהלך ההרצאה יערכו הדגמות שונות בשיתוף עם התלמידים. נעסוק בכימיה ובפיסיקה של טביעות האצבע וכיצד אפשר לרתום את החידושים בננוטכנולוגיה לזיהוי טביעות אצבע.

פרופ' מיכאל ברנדייס - ההווה הזוהר של מחזור התא

פרופ' מיכאל ברנדייס - המחלקה לגנטיקה, הפקולטה למתמטיקה ומדעי הטבע

כולנו התחלנו את חיינו כתא אחד ויחיד שאחרי מספר עשרות מחזורי חלוקה התפתח ממנו תינוק מושלם שיש בו הרבה מאד תאים מסוגים שונים. גם כשאנחנו מתבגרים ומפסיקים לגדול תאים ברקמות רבות בגופנו ממשיכים להתחלק מידי פעם כדי להחליף תאים שמתים באופן טבעי או כתוצאה מפציעה. מחזור החלוקה של תאים הוא מנגנון מתוחכם מאין כמותו בעל חשיבות בסיסית ביותר ואכן צורת הבקרה של תא דומה מאד בכל צורות החיים המוכרות לנו.

 

בהרצאתי אסביר את עקרונות מחזור התא וכיצד תאים מכפילים את עצמם ומתחלקים לשני תאי בת. בהמשך אתאר כיצד אנחנו חוקרים את מחזור התא בשיטות מיקרוסקופיות מתקדמות, בין השאר באמצעות ביטוי חלבונים זוהרים המצטברים, מתפרקים ונודדים בתא לפי השלב במחזור בו הוא נמצא. 

פרופ' נדב כץ - איך נבנה מחשב קוונטי?

 

פרופ' נדב כץ - מכון רקח לפיסיקה, הפקולטה למתמטיקה ומדעי הטבע

 

שימוש במידע קוונטי לחישוב, תקשורת וחישה הוא אחד מהתחומים המרתקים והחמים ביותר במדע וטכנולוגיה היום. בהרצאה אסקור את שורשיו של התחום ואציג את הוויכוח המפורסם בין איינשטיין לנילס בוהר ולתוצאה המפתיעה שמוכיחה שאיינשטיין טעה.

מהם מגבלות המידע הקוונטי ומתי נוכל לקנות מחשב קוונטי?

ההרצאה מתאימה לתלמידי תיכון עם רקע כללי במדע.

פרופ' ניר ברנע - אנרגיה גרעינית, או מה משותף לכור, כוח גרעיני ולדוד שמש?

 

 

פרופ' ניר ברנע - מכון רקח לפיסיקה, הפקולטה למתמטיקה ומדעי הטבע

 

 

נדבר על מבנה הגרעין, קרינה רדיואקטיבית ועל התהליכים הגרעיניים המאפשרים הפקת אנרגיה, כגון: ביקוע גרעיני המנוצל בכורי כוח או היתוך שהוא מנגנון הבעירה של השמש.

פרופ' סיגל בן יהודה - החיים הנסתרים של החיידקים

 

פרופ' סיגל בן יהודה - המחלקה למיקרוביולוגיה וגנטיקה מולקולארית, הפקולטה לרפואה

 

תהליכי התמיינות בחיידקים: חיידקים יוצרי ספורות. ספורות (נבגים) של חיידקים הם התאים העמידים ביותר הקיימים על פני כדור הארץ. כיצד הספורות נוצרות? כיצד הן מתעוררות מתרדמת?

גשרים בין תאיים מחברים חיידקים: חיידקים מחליפים אינפורמציה זה עם זה בעיקר באמצעות הפרשה וקליטה של מולקולות קטנות המשמשות להעברת מיידע ולחישת החיידקים את שכניהם. אנו מתארים סוג חדש של מעבר מידע בין חיידקים המתווך באמצעות גשרים בין-תאיים המאפשרים מעבר של חומרים, חלבונים ואפילו אלמנטים גנטיים קטנים (פלסמידים). מכניזם זה מאפשר לחיידקים רכישת תכונות חדשות משכניהם כמו עמידות לאנטיביוטיקה ועל כן אנו סבורים כי יש לו חשיבות רפואית.

פרופ' ערן משורר - תאי גזע "כל-יכולים" ("פלוריפוטנטיים"): ממחקר עכשווי לשימוש עתידי

 

פרופ' ערן משורר - המחלקה לגנטיקה, המכון למדעי החיים ע"ש אלכסנדר סילברמן, ומרכז אדמונד ולילי ספרא לחקר המוח, הפקולטה למתמטיקה ומדעי הטבע

 

תאי גזע עובריים מסוגלים ליצור בתנאי מעבדה את כל סוגי התאים בגוף. בהרצאה נסביר מהם תאי גזע עובריים, נדבר על שיבוט ועל תכנות מחדש של תאים בוגרים לתאי גזע "כל-יכולים". נכיר את האנשים שביצעו את הניסויים הראשונים בכל תחום, שהניבו, בחלק מן המקרים, פרסי נובל.

נסביר כיצד ניתן ליצור תאי גזע המכילים את הדנ"א של כל אדם ואדם ונראה כיצד ניתן להפוך אותם לתאי עצב, להשתמש בהם במחקר על מחלות ניווניות של מערכת העצבים (נוירודגנרטיביות), לסריקת תרופות ולשימוש עתידי ברפואה רגנרטיבית.

פרופ' רועי שנהר - אם נבין שמן ומים, הדברים יסתדרו מעצמם (ננו-טכנולוגיה על קצה המזלג)

 

פרופ' רועי שנהר - המכון לכימיה, והמרכז לננו-מדע וננו-טכנולוגיה, הפקולטה למתמטיקה ומדעי הטבע

 

ההרצאה מתמקדת באחד האתגרים המרכזיים של הננו-טכנולוגיה: סידור מדויק של ננו-חלקיקים, שאותם אי אפשר לראות בעין ומבלי שתהיה לנו פינצטה קטנה מספיק.

דרך המשימה שתוצג והדרך להשגתה, נעבור את המסלול שעובר מדען בתחום הננו-מדע, משלב קביעת המטרה המדעית, דרך בחירת אבני הבניין, ועד השגת הפתרון לבעיה, תוך שילוב של ידע מכימיה, פיסיקה ומתמטיקה (כיאות למדע רב-תחומי).

פרופ׳ חגי איזנברג - על מקומיות ואל-מקומיות

פרופ׳ חגי איזנברג - מכון רקח לפיסיקה, הפקולטה למתמטיקה ומדעי הטבע

יעודכן בהמשך