הרצאות

ד"ר אורי אדם (הפקולטה למתמטיקה ולמדעי הטבע): "שינויי אקלים לקראת 2050"סקירה של שינויי האקלים הצפויים לקראת 2050 והתהליכים המניעים שינויים אלה.

פרופ' תמר זילבר (ביה"ס למנהל עסקים): "האם האבחנה בין נשים לגברים תהיה עדיין רלבנטית ב- 2050?"האבחנה בין נשים לגברים עומדת בבסיסו של הסדר החברתי שלנו. אנחנו מתייחסים אליה כטבעית וכנתונה, אולם למעשה זוהי הבנייה חברתית – פרי מוסכמות תרבותיות. בהרצאה נסקור את המחקר המגדרי והפמיניסטי המפרק את ההבניות של "נשיות", "גבריות" והיחסים ביניהם, נעמוד על תהליכי ההבנייה ועל ההשלכות הפוליטיות שלהן, ונשאל – האם האבחנות הללו הכרחיות, רצויות או הגיוניות? האם נשמור עליהן – או נשנה אותן – לקראת העתיד?

עופר מתוקי, דוקטורנט (הפקולטה למתמטיקה ולמדעי הטבע): "האדם בחלל - מדע בדיוני מול מציאות"למדע הבדיוני יש תחזיות רבות לגבי עתיד האנושות בחלל - חלקן נראות עדיין כמו פנטזיה רחוקה, וחלקן התממשו מבלי ששמנו לב. בהרצאה נסקור חלק מהתחזיות הללו ונראה מה התכניות שעומדות כרגע על הפרק ועשויות אולי להביא אותנו למצב בו המדע הבדיוני הוא המציאות היומיומית שלנו.

פרופ' גיא רון (הפקולטה למתמטיקה ולמדעי הטבע): "אנרגיה גרעינית – ביקוע, היתוך, ומה שביניהן" - בהרצאה זו אסקור את ההתפתחויות בתחום הפקת האנרגיה הגרעינית, מתחילתה בימי מלחמת העולם השניה ועד היום, ואנסה לחזות את עתידה של אנרגיה זו בהשוואה לאנרגיות מתחדשות ואנרגיה מבוססת דלקים מאובנים.

פרופ' אמריטוס משה קול (הפקולטה לחקלאות מזון וסביבה): "אבטחת מזון בסביבה בריאה"האתגר המרכזי של האנושות במאה ה-21 הוא ייצור מזון איכותי ובכמות הדרושה להזנת האוכלוסייה הגדלה והולכת, תוך הגנה על הסביבה באמצעות עידוד הקמתן של מערכות חקלאיות בנות-קיימא.

ד"ר ניר בר-גיל (הפקולטה למתמטיקה ולמדעי הטבע): "על יהלומים ותורת הקוונטים – ממחשוב קוונטי ל-MRI  ידני"בעתיד, תורת הקוונטים (מה זה בכלל?) תהיה חלק מטכנולוגיות יומיומיות. אספר על מחקרנו המתמקד בתכונות קוונטיות ביהלום, ואתאר כיצד יוכל להוות בסיס למחשבים קוונטיים ומכשירי MRI קטנים ומדויקים.

פרופ' עודד שוסיוב (הפקולטה לחקלאות מזון וסביבה): "ננו ביו מימטיקה: חמרי העתיד"תהליכי אבולוציה שנמשכו מיליוני שנים ביצורים חיים, הובילו ליצירת חומרים בטבע  בעלי יכולת הרכבה עצמית כמו אבני לגו שבונים את עצמם למבנים בעלי ביצועים מדהימים.  לדוגמא: יכולת הקפיצה של פרעוש. הפרעוש מייצר חלבון מיוחד הנקרא רזילין ככרית קפיצית מתחת לרגל אותה הוא דורך כמו קפיץ. שחרור הקפיץ המיוחד הזה מאפשר לפרעוש לקפוץ לגובה עצום: פי -200  מגבהו!!! תארו עצמכם אדם העומד במרכז מנהטן ובקפיצה אחת מגיע לקצה של בניין האמפייר סייט. הרזילין הוא בעצם הגומי האולטימטיבי!!! זהו חומר בעל יכולת מושלמת לאגור אנרגיה כאשר לוחצים עליו ולשחרר אותה בשלמות כאשר הלחץ החיצוני משתחרר. זה היה ניפלא אם היה לנו את החומר הזה. אתם יכולים רק להתחיל לדמיין כמה שימושים היו לחומר כזה. הבעיה שלתפוס פרעושים זה קשה, וגם אם כבר תפסנו אותם הכמות של החומר שניתן להפיק מפרעוש שהוא קטנטן היא מיזערית. כאן באה לעזרתנו הננו-ביומימטיקה. זו טכנולוגיה חדשנית המאפשרת לנו להעביר גנים האחראים לייצור חלבון הרזילין  מבעל חיים כמו הפרעוש למשל, לצמח ולהשתמש בצמח כבית חרושת לייצור כמויות גדולות של הרזילין. החקלאות משנה את פניה. היום בחממות מגדלים לא רק עגבניות פילפל ומלפפונים אלא חומרים מדהימים כמו הרזילין של הפרעוש  לשימושים רפואיים תעשייתיים לבניין לתחבורה ספורט תעופה וחלל.

יפעת בריל-קרניאלי, דוקטורנטית, מורה-חוקר (הפקולטה למתמטקה ולמדעי הטבע): "מה צופן העתיד בתחום הטיפול בסרטן? חזון המהפכה הפיזיקלית"ההרצאה תעסוק בתחום חדש של פיתוח תרופות ושיטות אבחון לסרטן, המתבסס על תכונות פיזיקליות של התאים. בסוגים רבים של סרטן נמצא שהתאים הממאירים הם גמישים ובעלי יכולת משופרת לשינוי צורה יחסית לתאים הנורמלים. מטרתנו היא לנצל עובדה זו על מנת לפתח שיטות אבחון וטיפולים מותאמים אישית שפועלים בספציפיות גבוהה רק על התאים הסרטניים ובכך ממזערים את תופעות הלואי. במהלך ההרצאה יוצגו תוצאות מעודדות של ניסויים שערכנו בשיטות מיקרוסקופיה ודיטקציה מתקדמות עם תאים בתרביות ועם וגידולים מלאכותיים שיצרנו במעבדה, ואף תוצאות של מודל פיזיקלי חישובי. כמו כן יוצגו כלים מתקדמים מתחום הננו טכנולוגיה ליצירת חלקיקים בעלי פוטנציאל לשמש כנשאי תרופות.  התחום החדשני הזה עדיין בחיתוליו אך התוצאות עד כה מאוד מעודדות ומגבירות את התקווה למהפכה פיזיקלית שתכניס קונספט חדש ויעיל לתחום הטיפול בסרטן.

פרופ' אורלי מנור (הפקולטה לרפואה): "מאה שנים של בריאות: בריאות בישראל עבר, הווה ועתיד"מצב הבריאות של האוכלוסייה בארץ ובעולם השתפר באופן משמעותי בעשורים האחרונים. במסגרת ההרצאה נדגים את השיפור שחל במצב הבריאות, נשווה את מצב הבריאות הנוכחי בישראל למצב במדינות מפותחות אחרות, נבחן את איכות שירותי הבריאות בישראל,  נבדוק תחזיות למצב הבריאות בעתיד וגורמים שישפיעו על בריאותנו בעתיד.

פרופ' אלכסנדר בינשטוק (הפקולטה לרפואה): "סיכול ממוקד של כאב ועקצוץ"בהרצאתי אציג את השיטות החדשות לטיפול בכאב וגירוד ללא תופעות לוואי, שחלקן פיתחנו במעבדתי. אתחיל ואדבר על המנגנון המולקולרי והתאי ליצירת כאב וגירוד ואז אדיין על המורכבות של תופעת כאב כרוני. אציג גם שיטות מחקריות חדשניות לחקר כאב ועקצוץ.

פרופ' אמריטוס יגאל גלילי (היחידה להוראת המדעים): "הוראת מדע כתרבות - משאלת לב על החינוך המדעי בארץ ב-2050" - חינוך מדעי כיום נושא אופי דיסצפלינארי ובדרך כלל מזניח את השיח המדעי אשר מייצר ידע. העדר זה גורם לחוסר הבנה של מהות הידע המדעי, העדר ארגון הידע באופן היררכי ופוגע בהבנה מושגית של לומדי מדע בכל הגילאים ובכל רמות ההוראה. לא קל לשנות את המצב משום שנדרש שינוי תפיסתי של מקבלי החלטות במשרד החינוך ובקהילת המורים. יש לבחון את האיפיונים של הבעיה ואת האלרנטיבה כפי שהיא מתגבשת כיום במחקר: המעבר מהוראת הדיסציפלינה להוראה של דיסציפלינה-תרבות.  מעבר זה יביא להרחבת האוכלוסייה של לומדי מדע בבתי הספר ולשינויים בייצוג התכנים. החינוך יכוון לשלושה מימדים: עקרונות וטיב הידע המדעי, יישום העקרונות בפתרון בעיות, ושיח תפיסתי במדע המייצר ידע. בהתאם, החינוך המדעי בעתיד יתקיים בשלוש גרסאות בהן דגש שונה על כל אחד משלושה מימדים אלה.  שינוי זה יביא לשידרוג החינוך המדעי בארץ, שיפור תוצאותיו והרחבת האוריינות המדעית.

אתי גתי (חברת מוביליי): "מובילאיי – ממערכות עזר לנהג לנהיגה אוטונומית"תאונות הדרכים הם הרעה החולה של העידן המודרני - על פי נתוני ארגון הבריאות העולמי, בכל שנה 1.2 מיליון אנשים נהרגים וכ-20 עד 30 מיליון נפצעים בתאונות דרכים ברחבי העולם. מובילאיי שמה לעצמה מטרה למנוע תאונות דרכים ולהציל חיים באמצעות מערכות עזר חכמות לנהג. בחלק הראשון של ההרצאה אדבר על הפתרון שמובילאיי מספקת כיום לשוק הרכב. את החלק השני אקדיש למהפכה המרתקת המתחוללת בימים אלו והיא הכניסה של רכבים אוטונומיים. נדבר על מה צריך להוסיף למערכות הקיימות היום של מנת לאפשר נהיגה אוטונומית ויודגמו היכולות הקיימות כבר היום שיאפשרו בעתיד הקרוב רכבים ללא נהג.

פרופ' ליהי יריב-לאור (החוג ללימודי אסיה, ראש מכון קונפוציוס):"שפה ותרבות בסין העכשווית" - נושאים מרכזיים בשפה הסינית ובתרבות הסינית כמפתח להבנת החברה שמהווה כחמישית מאוכלוסיית העולם כולו.

פרופ' אלון הראל (הפקולטה למשפטים): "חוקתיות וביקורת שפוטית"במסגרת הרצאה זו אבחן את הטעונים בעד ונגד בקורת חוקתית על חוקים. אטען כי בקורת זו מתחייבת הן מתוך העמדה כי למדינה יש חובות כלפי אזרחיה והן בשל זכות השימוע -- הזכות של אדם שבמקרה של הפרה של זכות יוכל האדם הטוען לזכות לנהל דיאלוג עם האדם או הגוף המואשם בפגיעה בזכות ללא קשר לשאלה אם אכן הטענה בדבר הפרת זכות מוצדקת אם לאו. ההרצאה נוגעת לפיכך בווכוח העכשווי סביב סמכויות בית המשפט העליון והנסיונות להגביל את יכולתו של בית המשפט לפסול חקיקה ראשית של הכנסת.

אורית גפן - דוקטורנטית, מורה-חוקר (הפקולטה למתמטיקה ולמדעי הטבע): "נולד לשרוד: כשחיידק רוצה לנצח אנטיביוטיקה" -  חיידקים עמידים לאנטיביוטיקה נחשבים לאיום המשמעותי על יכולתנו העתידית להבריא ממחלות זיהומיות, אבל לפעמים דוקא חיידקים שאינם עמידים מצליחים לחמוק מהשפעת האנטיביוטיקה. מיהם החיידקים האלה? איך הם מתחמקים מהאנטיביוקטיה? וגם- למה כדאי לנו מאוד לחפש דרכים להלחם בהם?

פרופ' אפרת מורין (הפקולטה למתמטיקה ולמדעי הטבע): "גשם, שיטפונות ומה שביניהם " - שיטפונות בזק הם תוצאה של סופות גשם עצמתיות, אבל חלק גדול מסופות הגשם העצמתיות כלל לא יוצרות שיטפונות, מדוע? נסביר בהרצאה איך נוצרים שיטפונות ובאילו תנאים מתקבלים שיטפונות גדולים. בנוסף נספר מהן התחזיות, ומה ידוע ולא ידוע, בנוגע להשפעת שינויי אקלים על גשם ושיטפונות באזורנו בעשורים הקרובים. 

ד"ר רון שער (הפקולטה למתמטיקה ולמדעי הטבע): "מסך ההגנה המגנטי של כדור הארץ נחלש בקצב מהיר והיפוך קטבים נראה קרוב מאי פעם: קטסטרופה אפשרית?" - השדה המגנטי של כדור הארץ הוא אחת התכונות המסתוריות והמסקרנות של הפלנטה שלנו. השדה מונע על ידי מערכת מסובכת של זרימת ברזל נוזלי בגלעין כדה״א, ואופן פעולתו אינה מובנת לחלוטין. מעבר לשימושים המוכרים של השדה לצרכי ניווט, לשדה תפקיד חשוב בחיים של כולנו מאחר והוא משמש כמסך הגנה מפני קרינה קוסמית קטלנית. ללא הגנה מגנטית פני כדה״א היו חשופים לקרינה מסוכנת, ורוח השמש היתה ״מקלפת״ בהדרגה את שכבות האטמוספירה. ידוע שהשדה עבר תהפוכות רבות במהלך ההיסטוריה הגיאולוגית. למשל, הקטבים המגנטיים התהפכו מאות פעמים, כך שלפני ההיפוך האחרון לפני 780 אלף שנה, הצפון המגנטי היה דווקא בקוטב הדרומי. ידועים גם ארועים של החלשות חריגה בשדה ללא היפוך – ארוע ההחלשות האחרון התרחש לפני כ-40 אלף שנה. מאז שבני האדם החלו למדוד את עצמת השדה המגנטי של כדה״א –משנת 1832 ואילך – השדה הולך ונחלש בקצב מהיר. לוינים ששוגרו לחלל לא מכבר מראים שקצב ההחלשות רק הולך ומתגבר. האם משמעות הדבר שההיפוך המגנטי הבא קרב?

פרופ' יוסי אלמוג (הפקולטה למתמטיקה ולמדעי הטבע): "שיטות מדעיות לזיהוי בני אדם " - בסוף המאה ה-19 פותחה בצרפת שיטה לזיהוי בני אדם על פי סדרת מדידות של אורכים שונים בגוף. שיטה זו, ה"ברטיונאז'", הוחלפה בתחילת המאה ה-20 בטביעות אצבע. בשלהי המאה ה-20 חלה פריצת דרך נוספת עם פיתוח שיטת ה-DNA המשפטי. בהרצאה יוצגו מקרי אמת שבהם זוהו בני אדם בשיטות השונות, אחדים מהם פושעי מלחמה. בסיום יוצגו מקרים שבהם הביאו השיטות הללו לזיכויים של חשודים על סמך קביעה ודאית שהם אינם מבצעי העבירות המיוחסות להם.